¹

בּועידה השביעית של פּוֹעלי יהוּדה בּרחוֹבוֹת

בּדרך כּלל קל מאד להתווֹת תכניוֹת לעבוֹדה תרבּוּתית. מַרבּים לדבּר בּתוֹכנוּ על הצוֹרך באַגרוֹנוֹם נוֹדד. נתקבּלה גם פּעם החלטה, כּי דבר זה עוֹמד בּשוּרה ראשוֹנה של המעשׂים. וּלמעשׂה איננוּ ולא בּמהרה ימָצא. גדוֹל המרחק בּין תביעוֹת הפּוֹעל וההתפּתחוּת האִטית של התנאים המַכשירים את צרכיו. מוֹרה העבוֹדה יבָּרא מתוֹך נבכי החיים לאט לאט.

הוֹצאת “האדמה”² נוֹסדה בּמוֹמֶנט של אחדוּת ההשקפוֹת בּתוֹך עוֹלם העוֹבדים. זה היה בּשנת-עבוֹדה רחבה של הקרן הקימת, בּשנת בּוֹא הבּרוֹן³, אחר הועידה הרביעית, ערב עליה חדשה. אליעזר שוֹחט אמר אז כּי הוֹצאתנוּ תהיה נזיפה חיה לאלה שהיכוֹלת בּידם לעשׂוֹת ואינם עוֹשׂים. נקבּעה פּרוֹגרמה להוֹצאה: חַקלָאוּת, עבוֹדה ויִשוּב, שלא היתה עוֹד בּספרוּת העברית. וּמה היא השאלה למה לוּקחה אבן זוֹ לבנין ולא אחרת? הבּיאוּרים המעשׂיים לבּחירה היוּ: הוֹלך ונוֹלד מעמד חדש ואִתוֹ יחד נוֹלדים צרכים חדשים שאינם לא בּש“ס ולא בּפוֹסקים, גם שאלוֹת מדע בּחיי הטבע והאדם מַעסיקוֹת אוֹתוֹ. כּל הצרכים האלה הוֹלכים וּמתעוֹררים. אמוּנתם בּעתיד הפּוֹעל העברי, אמוּנתם בּמוֹסד הזה אמרוּ להם כּי יש דברים הזקוּקים בּראשיתם לטיפּוּל והם נעשׂים אחר כּך לכוֹח פּוֹעל. שוֹאלים מה להוֹצאת פּוֹעלים וּלספר בּוֹטַני⁴? הסוֹציאַל-דמוֹקרטיה הגרמנית מצאה לנחוּץ להוֹציא את דַרְוִין ושאפה להפוֹך אוֹתוֹ לנחלת-עם. כּל מה שמרחיב את דעתוֹ של הפּוֹעל הרי זה חשוּב לוֹ. אילוּ היתה קיימת הוֹצאת-ספרים חקלאית לפנינוּ, בּוַדאי לא היינוּ בּאים ליסוּד “האדמה”. אמנם לא כּל פּוֹעל מחוּיב להיוֹת בּוֹטַנַאי, אוּלם לעוֹרר את הנטיוֹת רשאים אנוּ וּמחוּיבים. עמדה לפנינוּ שאלת ספר טוֹב בּהכּרת הארץ על אוֹדוֹת חיי הערבים, וגם בּספר זה ראינוּ נגיעה ישרה בּחוּגנוּ. על הצוֹרך בּספר זה נִדְבַּר גם ב”השוֹמר" בּין החברים בּגליל.

תוֹבעים ספר על גידוּל דבוֹרים ועל גידוּל בּהמוֹת, כּאילוּ אין אנוּ מכּירים בּנחיצוּתם, כּאילוּ היה הדבר תלוּי בּידינוּ. אוּלם מה נעשׂה אם ספרים מעין אלה אינם נעשׂים בּידים, ולא על פּי הזמנה, גם אין לוֹקחים וּמריקים אוֹתם מכּלי אל כּלי. מה שהוּנח ונתאַמת בּארץ זוֹ הוּכחש בּארץ אחרת. ספרים מקצוֹעיים נבראים בּמשך דוֹרוֹת מתוֹך נסיוֹנוֹת עבוֹדה והכּרת הארץ.

אדר תרע"ח.