הַרְבֵּה חֹמֶר-נֵפֶץ נָשָׂא עַל גַבּוֹ

חֲלוֹמֵנוּ-הַנַּעַר. בְּפִנּוֹת שֶׁל הַבַּיִת הִטְמִין.

נִזְעֲקוּ הַקִּירוֹת, קָדַח בְּבֻלְמוֹס כָּל הָרְחוֹב –

חֲלוֹמֵנוּ נָשָׂא הַמַּכְאוֹב,

וְהַנַּעַר אָמַר: “מַאֲמִין”.

תְּעוּזַת עֲגוּרָן הָיְתָה בִּדְבָרֵנוּ: יְהִי!

הִסִּיעַ בָּנִים מִבֵּין הַבְּתָרִים שֶׁל גְּוִיָּה וְשֶׁל חֹק.

הֵרִים הַבָּנוֹת מִלְּיַד הַפְּסַנְתֵּר, מִתָּוֵי For Elise.

נָשָׂא בֵּין שִׁנָּיו אֶת טַרְפּוֹ: אֵיזֶה עֶצֶב עַלִּיז,

מִתְעַתֵּד הֱיוֹת צְחוֹק בַּגִּלְגּוּל הָרָחוֹק – –

לַבָּה עֵרָה אֶת קְרוּם אַדְמָתֵנוּ לֹא פָּסְקָה לְנַקֵּר.

זְמִירוֹת שַׁבַּתֵּנוּ הָיוּ לְסִיעוֹת שֶׁל עֵיטִים: שְׂדֵה-הֶפְקֵר.

הַלַּבָּה הָיְתָה פְּעִילָה – וַאֲנַחְנוּ נִכְסֹף

נִכְסַפְנוּ לִבְנוֹת מִקְצָתוֹ שֶׁל עוֹלָם עַד-לֹא-סוֹף.

נִדְמֶה, כִּי רָאִינוּ אֶת פְּנֵי הַמְבַשֵּׂר בַּחֲלוֹם,

נָתַנּוּ שָׁלוֹם לוֹ; מְחַכִּים כִּי יַחֲזִיר לָן שָׁלוֹם.