דַּיָּר בָּא חָדָשׁ!
דְּלָתוֹת שֶׁאָלְמוּ שָׁב קוֹלָן.
בָּא זִיווֹ שֶׁל סַיָּד עִם דְּלִי-וְסֻלָּם.
נִפְקָחִים חַלּוֹנוֹת שֶׁהֻכּוּ סַנְוֵרִים.
וְרוּחַ נִכְנָס – פְּתָק שָׁכוּחַ מֵרִים.
הַקִּירוֹת מְצָרְפִים צֵרוּפִים
שֶׁל גּוֹנִים, שֶׁל דְּיוֹקָן וְנוֹפִים.
וּבְרָזִים, שֶׁיָּבְשׁוּ בִּגְרוֹנָם הַמִּלִּים,
מִלְמוּלִים לְנַטֵּף מַתְחִילִים.
בַּפֶּתַח- עֵינַיִם: יַלְדֵי הַשְּׁכֵנִים מַבִּיטִים:
רָאִיתָ – מְמַרְפְּקִים זֶה לָזֶה – רָהִיטִים!
דַּיָּר בָּא חָדָשׁ!
הַדַּיָּר הַקּוֹדֵם, הַקּוֹדֵם –
מַשֶּׁהוּ מְעַמְעֵם, מְדַמְדֵּם:
בַּזְּמַן הָאוֹבֵד מְגוּרָיו –
וְסִיּוּם בְּקִיּוּם יִתְעָרָב – –