הָיִיתִי בִּפְרוֹזְדוֹרוֹ שֶׁל לַיְלָה אָרֹךְ:

בְּפֶתַח מְעָרָה שֶׁמוֹשְכָה עֲלָטָה שֶׁלָּהּ

כְּנַחַל קַדְרוּת, אֵין-גָּדוֹת.

הִבְחַנְתִּי, כִּי “שָׁלוֹם” שֶׁאוֹמְרוֹת לִי עֵינַיִם קְרוֹבוֹת

נִתְקַל בְּאֹפֶק חָסוּם וְנוֹפֵל לְתוֹךְ הֶחָלָל הַשָּׁחוֹר.

רִחַמְתִּי אֶת בְּנִי, אֶת בִּתִּי,

וְדוֹמֶה כִּי נִכְמְרוּ רַחֲמַי גַּם עָלַי,

אֲבִיהֶם, אֲבִי יְתוֹמִים – –

אֶח, מַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁלִּי, אַתְחַלְתּוֹת נָאוֹת,

אֶח, מַחֲשָׁבוֹת נָאוֹת שֶׁלִּי, עִם בְּרַק-צָהֳרָיִם בָּעַיִן,

חֲרוּזִים שֶׁלִּי הַמְּבַקְשִׁים בַּיְקוּם אָח אָחִיו-תְּאוֹמָיו,

מַה יִּהְיֶה? מַה יִּהְיֶה עֲלֵיכֶם, עַל כֻּלָּנוּ?

הַאֻמְנָם מִתְפָּרְדָה הַחֲבִילָה, וְזֶהוּ זֶה?

וַי, פִּסּוֹת אֲדָמָה שֶׁלִּי, נוֹפִים שֶׁלִּי,

אֵיכָה שְׁקַעְתֶּם כֻּלְּכֶם? לָמָּה עֲזַבְתּוּנִי? –

מַה קּוֹל הָרַגְלַיִם פִּתְאֹם? – קוֹל רַגְלַיִם חוֹצוֹת פֹּה בַּחֹשֶׁךְ, בַּסְּחִי,

הִשְׁתּוֹלְלוּת מַדְמֵנָה. מִגְרָף שֶׁל רְעִי. מִזְרָם אַדִּירִים

בְּתַחְתִּיּוֹת תְּעָלָה. – –

לְאָן צִבְיָה? לְאָן, טוּבִיָּה? חֲבֵרִים, לְאָן?

לֹא בָּאָה תְּשׁוּבָה, וְאַךְ הִלּוּךְ, הִלּוּךְ, הִלּוּךְ.

כִּסַּתְנִי מַפֹּלֶת דְּמָמָה – –

וּכְשֶפִּקְחָה שַׁחֲרִית מֵעָלַי אֶת הַגַּל,

נִפְתָּח סוֹרָג עַל רָאשִׁי, פִּרְצָה בָּאֹפֶק הֶחָסוּם,

שַׁבְתִּי וְנִתְחַבַּרְתִּי עִם הָאוֹר –

אַךְ זָכַרְתִּי, זָכַרְתִּי, זָכַרְתִּי קוֹל:

קוֹל הִלּוּךְ;

וַאֲנִי הוֹלֵךְ אַחֲרֵי הַהוֹלְכִים, הוֹלֵךְ וּמְבַכֶּה אוֹתָם,

יְתוֹמֵי-עָם,

בְּכִי חָרֵב, מִדְבָּרִי, אֵין דִּמְעָה – –

וְעָלַי עוֹמֶדֶת טוֹבַת-עַיִן הַכִּנֶּרֶת;

הִבַּטְנוּ זֶה בִּפְנֵי זוֹ,

הַמִּלִּים חָרְבוּ בִּגְרוֹנֵנוּ

אַךְ שְׁנֵינוּ, לִבּוֹתֵנוּ הָיוּ מְלֵאִים – – –