בַּשַּׁעַר — שׁוּב: אַתָּה. שִׁמְךָ.
אֲשֶׁר הָיָה — נִמְחֹה נִמְחָה.
יֻתַּן וִעוּד, תְּהוּד בָּמָה —
רַק לֹא פִּנָּה, רַק לֹא דְמִימָה.
וּמִי שׂוֹרֵט בְּקוֹל עָגוּם:
אֶפְשָׁר קְצָת נֹחַם? מְעַט גִּמְגּוּם?
אוּלַי…לִזְכֹּר הַנִּשְׁכָּחוֹת?
וְשֶׁמָּא — נִלְהָבוּת פָּחוֹת?
הוֹ, אַל-נָא תַּעֲמִידוּ תְּרִיס:
תּוֹרָה-סְחוֹרָה לוֹ — תְּנוּ, יַכְרִיז!