…לְהַשְׁכִּים שַׁחֲרִית-שַׁחֲרִית

אֶל אוֹתוֹ הַתַּפְרִיט

וּלְהַרְהֵר: בְּזוֹ הַשָּעָה, בְּדִיּוּק, בְּשֶׁבַע וָחֵצִי בַּבֹּקֶר,

אַבְּ שֶׁלִּי לוֹגֵם חֲדָשׁוֹת וְקָפֶה, וּמַעְיָנוֹ – תּוֹסֶפֶת-הַיֹּקֶר.

וַאֲבִי דָנִיאֵלָה, חֲבֶרְתִּי, שׁוֹנֶה דַף יוֹמִי מִגִּלּוּי וְהֶסְתֵּר בָּעִתּוֹן:

הֵיאֵךְ מְאַגְּפִין רָשׁוּת מַס-הַכְנָסָה, כָּךְ וְכָךְ מְעַקְּפִין הַשִּׁלְטוֹן – –

אָז פּוֹקְחוֹת שְׁעוֹתֵינוּ עֵינֵי שִׁעֲמוּם

וְצוֹלְעוֹת אֶל הַיּוֹם הַגָּדוֹל צְלִיעַת בַּעַל-מוּם.

נִתְרוֹצֵץ בְּמֶרְכָּז שֶׁל סוּפָה, אַחֲרֵי אֵיזוֹ יִפְעָה:

רֵאשִׁיתָהּ נִסְתְּרָה מֵעֵינֵינוּ, וְאֵין אִתָּנוּ יוֹדֵעַ סוֹפָהּ.

מְבוּכוֹת רִאשׁוֹנוֹת שֶׁלָּנוּ הִנֵּה נִפְגָּשׁוֹת הֵן בִּמְבוּכוֹת

אַחֲרוֹנוֹת שֶׁל קוֹדְמֵינוּ: וַאֲנַחְנוּ – מְכִתּוֹת שֶׁל לוּחוֹת,

עָשִׁיר הָעוֹלָם, רַבַּן הַצְּפוּנוֹת, אַךְ בֵּינוֹ לְבֵינֵינוּ חָסֵר מְתֻרְגְּמָן.

יֵשׁוֹ מִתְפּוֹרֵר לִפְרֻדּוֹת, וְנֶאֱמָן אֵין בֵּינֵינוּ שׁוֹמֵר שְׁלֵמוּתוֹ שֶׁל הַזְּמָן,

אָמַרְתָּ: בָּקְרֵנוּ צָעִיר, וְעֵינָיו – זְהוֹרִית

אַךְ גּוֹנָן וְקוֹלָם מִתְעַלֵּם מֵאַחֲרֵי מֶבָּטַיִם שְׁחוֹרִים – –