עַל הַבְּרִית    🔗

בְּרִית שֶׁל צוֹם וְצִמָּאוֹן,

בְּרִית קְדוּמִים לְצֶאֱצָאֵי מִדְבָּר,

וּמְכוֹרָתָם הָעֲרָבָה וְהַדְּמָמָה וְהַיָּגוֹן –

הַבְּרִית שֶׁלֹּא תֻּפְרַע וְלֹא תּוּפַר.

הִנֵּה יִנּוֹעוּ אַסִּירֵי הַבְּרִית וְהַדַּבֶּשֶׁת,

מֵעֲבָרִים אֶל זֶה הַכֶּסֶא נוֹהֲרִים;

וְנִדְמֶה: הַפַּעַם מַה תִּמְתַּק לָהֶם הָרֶשֶׁת,

מִדַּבֶּשֶׁת אֶל דַּבֶּשֶׁת אֲסוּרִים.

יַעַן קַלּוּ עַד מְאֹד מִצְעֲדֵיהֶם,

כֹּה גְמִישִׁים־מִתְחוֹלְלִים וּמַצְנִיעִים;

וַהֲזָיָה, כְּאוּר טָמִיר, בְּעֵינֵיהֶם

בְּצוֹם וּבְצִמָּאוֹן וּבִסְעֻדַּת הָעֲנִיִּים.

וְיָשׁוּט כֹּה מֶבָּטָם וְתָר – –

תָּמִיד פְּשׁוּטֵי צַוָּאר –

כְּמוּבָלִים אֶל כְּלוֹת הַנֶּפֶשׁ…

וְתַבְרִיכֶם לַהֲקִלָּם מַשָּׂא הַפֶּרֶךְ

חַרְחֵר יְחַרְחְרוּ בִּטְרוּנְיַת אֵיבָה;

זֶה רִיב אִלֵּם לָהֶם בְּמַכְרִיעֵי־הַבֶּרֶךְ

אַף אִלּוּ יְפָרְקוּ הָעֲיֵפָה!

וּמִי תָּלָה הַפַּעֲמוֹן עַל הַצַּוָּאר

כִּתְלוֹת לְדֹב פִּסֵּחַ וְרוֹקֵד?

עִנְבָּל נוּגֶה בּוֹ; עֵת הוּא שָׁר –

וּבְדִיל הַצְּלִיל… וּמֵת הַהֵד…