אֹהֶל שַׁח. וּסְתָו. וָדֶלֶף.

מִי זֶה יֵבְךְּ שָׁם: אוּ-הוּ-הוּ.

תַּן אוֹ רוּחַ? אָח אוֹ כֶּלֶב?

וְכָל נֵטֶף – דֶּמַע הוּא.

טִיף-טִיף-טוֹף – וְכָךְ בְּלִי סוֹף.

דְּלֹף הַדֶּלֶף דְּלֹף וּדְלֹף.

כָּכָה יֵבְךְּ רַק סְתָו-מוֹלֶדֶת

כָּכָה יֵבְךְּ רַק בֶּן-בְּלִי-אָב

עֵת בָּרֹם בְּיַד רוֹעֶדֶת

יְכֻבּוּ נֵרוֹת-זָהָב.

טִיף-טִיף-טוֹף…

לֹא אַדְלִיק לִי נֵר הַלַּיְלָה.

לֹא אֶכְתֹּב מִכְתָּב הַיּוֹם.

אֵי-שָׁם אֵם לִי אַלְלַי לָהּ

יֵשׁ לָהּ בֵּן וְהוּא יָתוֹם.

טִיף-טִיף…

קַר בָּאֹהֶל. אֶל הַתֹּהוּ

יֵבְךְּ לוֹ כֶּלֶב יֵבְךְּ לַשָּׁוְא:

מִי יוֹדֵעַ עוֹד כָּמוֹהוּ:

לֹא יָבֹאוּ אֵם וָאָב.

טִיף.