לַשָּׁוְא יָקְשׁוּ פַּחִים לְעַנְנֵי הַזַּעַם –

חֲזִיז־בָּרָק בִּנְדָן לֹא יִטָּמֵן.

לֹא לִי אַבְקַת רוֹכֵל

לֹא לִי מַחְסֶה מֵרַעַם

לֹא לִי הַתֹּף לְמִצְהֲלוֹת־אָמֵן.

אֲשֶׁר יִבְעַר בְּפִי – אוֹתוֹ אַגִּיד בַּשַּׁעַר.

אִם חֵטְא הוּא זֶה – אֲנִי פּוֹרֵעַ חֹק.

חֲרוֹן יָמַי כְּעוֹף הַסַּעַר

בֵּין כֹּה וָכֹה אֶשְׁלַח לְמֵרָחוֹק.

שׁוֹמֵר־חִנָּם אֲנִי – הִנֵּה הִיא הַמִּשְׁמֶרֶת.

סִקְלוּ בְּבוּז: אַלּוּף מָדוֹן!

בֵּין עַקְרַבִּים אֶת צַו הַמֶּרֶד

אֲנִי נוֹשֵׂא כְּפִקָּדוֹן.

אֲנִי אֶשָּׂא אוֹתְךָ עֲדֵי אָבִיאָה

לִמְחוֹז הַחֵפֶץ זֶרַע־אֵל.

מְאֹד נִפְלֵאתָ לִי מֵרַרְתָּ הַגָּבִיעַ

גּוֹרַל פַּיְטָן בְּיִשְׂרָאֵל.