*
הֹר־הָהָר גָּבֹהַּ.
קוֹל קוֹרֵא לָבוֹא.
טוֹב אָחִי לִגְוֹעַ
עַל פִּסְגַּת נְבוֹ.
קְטֹף עֲלֵי הַפֶּרַח:
הֵן.
וְלָאו.
וְהֵן.
כִּי נִסְתָּר הַדֶּרֶךְ
בְּעָלְמָא הָדֵן.
כִּי נִסְתָּר הַדֶּרֶךְ
וְרַמַּאי הַפֶּרַח
וְכוֹשְׁלָה הַבֶּרֶךְ
בְּמֵימֵי יַרְדֵּן.
*
הַר־גְּרִזִּים – יְמִינָה.
שְׂמֹאלָה – הַר עֵיבָל.
אֲחוֹתִי אִמְרִי נָא:
אֵי לְאָן נוּבָל?
מִי קָרָא לָן: בֹּאוּ!
לִי.
וְלָךְ.
וְלָהּ.
בֹּהוּ־לֹא־מָבוֹא הוּא
דֶּלֶת נְעוּלָה.
עוֹד רַבִּים יִנּוֹעוּ
לְבַקֵּשׁ בַּתֹּהוּ:
הַר בְּרָכָה אֵיפֹהוּ
וְאֵיפֹה קְלָלָה?
*
הֲשִׁלְהֵי חָזוֹן הוּא
וּבְלִי סְכָךְ הַגָּג.
רַק אֶתְמוֹל חַגּוֹנוּ
וּכְבָר אִסְרוּ־חָג.
אַל תּוֹסִיף לִתְמֹהַּ:
הֵן.
וְלָאו.
חֲדָל!
סוֹף חֲלוֹם לִגְוֹעַ.
אַלְלַי לַדָּל.
דַּע אֵפוֹא יָדוֹעַ
כִּי אַךְ טוֹב לִגְוֹעַ
עַל נְבוֹ גָּבֹהַ.
פֶּן…
אוּלַי…
וְדַ"ל…