כרך זה מוקדש למערכה על המדינה היהודית במחנה הציוני, וביחוד בתוך תנועת העבודה הציונית, הן כלפי אלה שפסלו את עצם רעיון המדינה היהודית והן כלפי אלה שקיבלוה אך שללוה כתביעה לאלתר. מערכה זו החלה עוד לפני ועידת בילטמור. התביעה למדינה יהודית כבר הועלתה מיד לאחר שפרצה המלחמה העולמית השניה (ראה דברי ד. בן־גוריון מיום 12 בספטמבר 1939 ב„במערכה“ כרך ג׳ ובמקומות אחרים). הויכוח על התביעה הזאת גבר ביחוד לאחר ועידת בילטמור והגיע לשיא עם הבירור בשאלת ההוראות למשלחת ההסתדרות לקונגרס הפועלים הבינלאומי בלונדון.

הדברים המכונסים בכרך זה נאמרו ונכתבו בימי המלחמה העולמית השניה, פרט לדברים בפרק האחרון – „אין עתיד לנו בלי מדינה“ – שנאמרו זמן־מה לאחר גמר המלחמה.

הכרך הבא, החמישי, הפותח ב„תשובה לבאֶוין“, אף בו דברי ויכוח עם החלקים בתוך המחנה ששללו את „תכנית בילטמור“, אבל עיקרו – המערכה כלפי חוץ, עד ההכרזה על המדינה היהודית.