כְּרַעַם תֹּף כָּבוּשׁ־גּוֹבֵר

הוֹלֵךְ קוֹלוֹ שֶׁל הַשָּׁעוֹן

הוֹלֵךְ וּמִתְגַּלְגֵּל מִקְצֵה־אָרֶץ עַד קָצֶה –

וְאֶת כֻּלָּנוּ הוּא מֵעִיד וְגַם מוֹעִיד.

לְקוֹל־הַלְמוּת יַשִּׁיר הַזְּמַן קְלִפּוֹתָיו אַחַת, אַחַת

עַד הִגָּלוֹת קְשִׁי־גַּלְעִין בְּחִסּוּמוֹ

וְכָךְ נִגַּשׁ־נִקְרַב אֶל שְׁעָתֵנוּ הַגְּדוֹלָה

בָּהּ נִתְיַצֵּב אִישׁ־אִישׁ לְמוּל הַזְּמַן

אִישׁ־אִישׁ לְמוּל עַצְמוֹ –

וְנִתְוַדַּעַ אָח אֶל אָח.

אָז אִישׁ אֶל אָחִיו יֹאמַר חֲזַק

וְנֵעָרֵךְ אֶל מוּל סוּפָה מַרְעֶשֶׁת־עַם

וְכָל אֲשֶׁר גָּאָה תּוֹכֵנוּ קֶרֶב –

יוּטַל עַל כַּף, לְהַכְרִיעָהּ לְדוֹר־דּוֹרִים.