זָקֵן שׁוֹבָב, אָמְרָה. שׁוֹבָב זָקֵן.

בָּא בַּיָּמִים, אַתֶּם אוֹמְרִים? בָּא בַּלֵּילוֹת!

כָּזֶה מַצְחִיק. וּמְצַחֵק כְּמוֹ יֶלֶד קָטָן…

בְּהַשְׁכִּים לְפִתְחוֹ שָׂרִים אֵצֵא אֲנִי אֲלֵיהֶם,

לְהוֹצִיא וּלְהָבִיא. עִנְיְנֵי מַמְלָכָה, הֵם אוֹמְרִים,

אֲדוֹנִי. אִמְרִי לָהֶם שֶׁיֵּלְכוּ לְהָבִיא, הוּא אוֹמֵר,

וּבַל יָבוֹא אִישׁ חֲדָרַי, הוּא אוֹמֵר. וְצוֹחֵק: נְאוּם הַמֶּלֶךְ.

הַמֶּלֶךְ! אֵיזֶה מֶלֶךְ בַּדְּרָן…

אֲדֹנִיָּהוּ בֶּן חַגִּית שׁוֹלֵחַ אֵלֶיךָ לֵאמֹר, אֲדוֹנִי.

תִּנָּזֵף אִמּוֹ, הוּא צוֹהֵל. יֹאכַל אֶת הַדַּיְסָה אֲשֶׁר בִּשֵּׁל, חִי־חִי.

שְׁלֹמֹה בֶּן בַּת־שֶׁבַע אֲשֶׁר אָהַבְתָּ מְחַכֶּה בֶּחָדֶר¹.

מַה זֶּה בָּא לְהִתְגּוֹלֵל עָלַי, הוּא מְגַעְגֵּעַ בְּפֶה חֲסוּךְ־שִׁנַּיִם.

עֲנִי בִּשְׁמִי לֵאמֹר: הַחֲסַר יַחְמָנִים אֲנִי, אָמַר הַמֶּלֶךְ.

הַמֶּלֶךְ! אֵיזֶה מֶלֶךְ בַּדְּרָן…

קְחוּ אוֹתִי, הוּא מְדַמְדֵּם, קְחוּ אוֹתִי בַּסֵּתֶר

אֶל אֵשֶׁת נָבַל. לִמְעָרוֹת זִיף שָׂאוּנִי.

קְחוּ וְהוֹלִיכוּנִי אֶל עֵמֶק־הָאֵלָה. חֲרִיץ־גְּבִינָה אֶחָד

לְאַחַי הַגְּדוֹלִים מִמֶּנִּי. וְאֶבֶן־הַקֶּלַע לַפְּלִשְׁתִּי.

קְחוּ אוֹתִי וְאָשׁוּב לְנַגֵּן לִפְנֵי מַלְכִּי כְּקֶדֶם…

מַלְכִּי, אֲנִי פּוֹצֶרֶת. דָּוִד מַלְכִּי…

קִרְאִי לִי דּוּדוּ, הוּא צוֹחֵק. וְדַגְדְּגִי אוֹתִי

בְּבֵית־הַשֶּׁחִי. בַּצְּלָעוֹת הַזְּקֵנוֹת שֶׁלִּי.

שִׁכְבִי עִמִּי וְיֵחַם־לִי. וְרִירוֹ עַל זְקָנוֹ,

כְּבִימֵי הִשְׁתַּגְּעוֹ לִפְנֵי אָכִישׁ. דַּגְדְּגִי אוֹתִי

בְּצַלְעוֹתַי. חָזָק. יוֹתֵר חָזָק.

חִי־חִי־חִי, הוּא צוֹחֵק. צָ’ה־צָ’ה־צָ’ה…

זָקֵן שׁוֹבָב, אָמְרָה. שׁוֹבָב זָקֵן.

בְּחַיַּי, אֲנִי אֶשְׁתַּגֵּעַ מִמֶּנּוּ.