מ“שירי החומש” של איציק מנגער
לחן: פרנק פלג
שרה: רבעיית “מועדון התיאטרון” בתכניתה “סיפורי המקרא” (1960)
שׁוֹכֵב עַל הַדֶּשֶׁא אָדָם הָרִאשׁוֹן,
שׁוֹכֵב עַל גַּבּוֹ וְיוֹרֵק.
עָנָן בַּשָּׁמַיִם מַרְכִּין אֶת רֹאשׁוֹ:
“דַחִילַק, אָדָמְצִ’יק, הַפְסֵק!”
מוֹצִיא לוֹ לָשׁוֹן הָאָדָם הָרִאשׁוֹן:
“עָנָנְצִ’יק-קָטַנְצִ’יק, נַשֵּׁק!”
בָּרָק מִתְעוֹפֵף, יְרִיקָה חֲדָשָׁה:
“הֲרֵי לְךָ, קַח, תֵּחָנֵק!”
מוֹחֶה הֶעָנָן אֶת הָרֹק בְּכַפּוֹ,
לוֹחֵשׁ לְכָל עֵבֶר סָבִיב:
"זֶה מָה שֶׁקּוֹרֶה כְּשֶׁשּׁוֹכְבִים כָּל הַיּוֹם
לְלֹא עֲבוֹדָה אוֹ תַּחְבִּיב!"
אָדָם הָרִאשׁוֹן מְכַחְכֵּחַ בְּקוֹל,
שׁוֹלֵחַ קְרִיצָה שׁוֹבֵבָה –
מִגַּן-הַתַּפּוּחַ פּוֹסַעַת בַּלָּאט
אִמֵּנוּ, אִמֵּנוּ חַוָּה.
“אֵיפֹה זֶה הָיִית, חַוָּה’לֶה יַקִּירָה”
מֵאַיִן, יַלְדֹּנֶת, בָּאת?"
– "טִיַּלְתִּי לִי סְתָם בֵּין עֲצֵי הַשְּׁזִיף.
פִּטְפַּטְתִּי לָרוּחַ מְעַט."
– "שְׁטוּיוֹת! לֹא הָיִית בֵּין עֲצֵי הַשְּׁזִיף,
כִּי רֵיחַ אַחֵר לְגוּפֵךְ.
נִיחוֹחַ תַּפּוּחַ מַדִּיף שְׂעָרֵךְ.
שִׁקַּרְתְּ לִי שׁוּב, חַוָּה’לֶה. פֶה?!"
– "נָכוֹן, בֶּאֱמֶת שָׁם הָיוּ תַּפּוּחִים.
נֶחְלַשׁ זִכְרוֹנִי, יַקִּירִי.
נִחַשְׁתָּ כַּהֹגֶן, אָדָמְצִ’יק שֶׁלִּי,
שֶׁכָּכָה תִּהְיֶה לִי בָּרִיא.
וּמָה שָׁם עָשִׂית, בֵּין עֲצֵי תַּפּוּחִים?
סַפְּרִי-נָא אֶת כָּל הָאֱמֶת."
– “פִּטְפַּטְתִּי עִם זֶה, הַנָּחָשׁ…” –
“וְעַל מָה?”
– “עַל אֵיזוֹ מִצְוָה, שֶׁשְּׁמָהּ חֵטְא.”
מַרְעִיד הַתַּפּוּחַ, רוֹטֵט וְסָמוּק.
סְמוּקָה גַּם אִמֵּנוּ חַוָּה.
שְׁקִיעָה אַדְמוּמִית מְטִילָה אֶת צִלָּהּ
עַל מָוֶת וְעַל תַּאֲוָה.
קוֹדֵחַ מֵרֶטֶט אָדָם הָרִאשׁוֹן.
אֵינֶנּוּ מֵבִין, הַמִּסְכֵּן,
מַדּוּעַ קוֹלָהּ כֹּה מָתוֹק, כְּסֻכָּר,
וְלָמָּה שׁוֹפַעַת הִיא חֵן.
כֻלּוֹ מְהַסֵּס הוּא מוֹשִׁיט אֶת יָדוֹ.
– “אָדָם, מָה קָרָה לְךָ, הָא?”
הַלַּיְלָה אוֹסֵף שְׁתֵּי דְּמוּיוֹת מַרְעִידוֹת
וְשִׁין בְּפַתָּח מַשְׁמָע: שַׁ…
את הבלדה המקראית הארוטית של מאנגער תירגמתי, בעזרתו של חברי שרגא פרידמן, לתכנית “סיפורי המקרא” שהכנו בתחילת שנות השישים לרביעיית המועדון. את “בציפייה לקשת” כתבתי כיובל שנים אחר כך בעקבות שיחה “תיאולוגית” עם אחת מנכדותי, אביגיל (הכותבת כיום שירים טובים פי כמה מאלה שכתבתי אני כשהייתי בגילה).