לוגו
יופי לי
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

דַּי לִי גַּם בְּחַדְרוֹן קָטָן –

חֶדֶר קָט, אַךְ סָגוּר וְחַם,

בּוֹ רַק

כִּסֵּא עֲנָק.

הוֹ, אֵיךְ יִהְיֶה אָז יֹפִי לִי!


שׁוֹקוֹלָדִים הָמוֹן לִזְלֹל,

וּפֶחָם, לְחַמֵּם תַ’כֹּל.

מָה טוֹב וּמָה נָעִים וְחַם.

הוֹ, אֵיךְ יִהְיֶה אָז יֹפִי לִי.

יֹפִי לִי, יֹפִי לִי.


מָה טוֹב כָּכָה לָשֶׁבֶת,

יֹפִי-טוֹפִי, חַם סָבִיב.

לֹא אוֹצִיא תָּ’רֹאשׁ הַחוּצָה

עַד שֶׁיָּבוֹא אָבִיב.


עַל בִּרְכַּי רֹאשׁ אָהוּב מֻנָּח.

אֲלַטֵּף צַוָּארוֹ הָרַךְ,

וְהוּא אוֹתִי יֹאהַב כָּל כָּךְ.

הוֹ, אֵיךְ יִהְיֶה אָז יֹפִי לִי.

יֹפִי לִי,

יֹפִי לִי.


גבירתי הנאווה מאת: אלן ג’יי לרנר ופרדריק לואו

עברית: דן אלמגור ושרגא פרידמן


“גבירתי הנאווה” היה, ללא ספק, המחזמר הגדול הראשון שהוצג בעברית במתכונת ברודוויי. תירגמתי אותו עם חברי שרגא פרידמן, והיה עלינו ליצור סלנג או דיאלקט “קוקני” עברי בתקופה ש“הגשש החיוור” רק החל לגשש את דרכו. הסלנג ששלט אז בארץ היה בעיקר יידי או ערבי-מזרחי וכמובן לא הלם את לשון הרחוב הלונדונית שחקר פרופ' היגינס. בעצתו של פרופ' חיים בלנק, חוקר הדיאלקטים מהאוניברסיטה העברית, פנינו ללשון הילדים כבסיס לשפתם של אלייזה דוליטל (שאותה גילמה להפליא קצינה צעירה וחסרת נסיון בימתי מירושלים, שהפכה בין לילה לכוכבת גדולה – רבקה רז, ששרה את שלושת השירים. בהפקת 1964 הופיעו רבקה רז, שייקה אופיר, אברהם בן-יוסף ובומבה צור. בהפקת 1969 החליפו גדעון שמר ואילי גורליצקי את שייקה. בהפקת 1986 שרו ריטה, עודד תאומי, אלכס אנסקי ואריק לביא, וב-2002 הופיעו מירה עווד, עודד קוטלר ושייקה לוי.