(משירי לייזה)
שרו: רבקה רז, ריטה, מירה עווד
עוֹד תִּרְאֶה, אֶ’נְרִי אִ’יגִינְס, עוֹד תִּרְאֶה!
עוֹד תֵּלֵךְ אֶצְלִי עַל אַרְבַּע – וְתִבְכֶּה.
“נְדָבָה”, עִם הַצַּלַּחַת…
מָה אֶתֵּן לְךָ? קַדַּחַת!
עוֹד תִּרְאֶה, אֶ’נְרִי אִ’יגִינְס.
עוֹד תִּרְאֶה!
עוֹד תֶּחֱלֶה, אֶ’נְרִי אִ’יגִינְס, עוֹד תֶּחֱלֶה!
תִּתְחַנֵּן אָז שֶׁאָבִיא לְךָ רוֹפֵא.
אָז אֹמַר: “תַּמְשִׁיךְ לִגְסֹס כָּאן!” –
וְאֵלֵךְ לִשְׁמֹעַ “טוֹסְקָה”.
הוֹ, הוֹ, הוֹ, אֶ’נְרִי אִ’יגִינְס –
עוֹד תִּרְאֶה!
אוֹוֹוֹ, אֶ’נְרִי אִ’יגִינְס,
עוֹד נִשְׂחֶה יַחְדָּו בְּמַיִם אַדִּירִים.
אוֹוֹוֹ, אֶ’נְרִי אִ’יגִינְס,
וְתַחְטֹף לְפֶתַע אִ’תְכַּוְּצוּת שְׁרִירִים!
כְּשֶׁתִּצְרַח: “אֲנִי צוֹלֵל!”
אֲחַיֵּךְ: “תּוֹדָה לָאֵל!”
הוֹ, הוֹ, הוֹ, אֶ’נְרִי אִ’יגִינְס,
הוֹ, הוֹ, הוֹ, אֶ’נְרִי אִ’יגִינְס –
רַק חַכֵּה!
יוֹם יָבוֹא, אֶתְפַּרְסֵם יוֹתֵר מִכָּל הַנָּשִׁים,
וְאֵלֵךְ לְסֶנְט-גֵ’יְמְס, שֶׁאָז אֶקְרָא לוֹ “סֶנְט-גִ’ים!”
וְהַמֶּלֶךְ יֹאמַר לִי, וְכֻלּוֹ מְחַיֵּךְ:
"רוֹצֶה אֲנִי שֶׁאַנְגְּלִיָּה תַּכִּיר אֶת יָפְיֵךְ!
לָכֵן הַשָּׁבוּעַ פֹּה נַכְרִיז
עַל ‘יוֹם אֵלַיְזֶה דוּלִיטְל – לִיז!’
וְשִׁמְעֵךְ אָז יֵצֵא לְכָל קַצְוֵי הַמְּדִינָה,
וְכָל מָה שֶׁתִּרְצִי – שֶׁלָּךְ הוּא, לִיז הַקְּטַנָּה."
"רַב תּוֹדוֹת. רַק דָּבָר אֶחָד אֶרְצֶה בֶּאֱמֶת,
וְהוּא – לִרְאוֹת אֶת אֶ’נְרִי אִ’יגִינְס מֵת!"
“טוֹב!” כָּךְ הַמֶּלֶךְ יֹאמַר,
“קְחִי אֶת פְּלֻגַּת-הַמִּשְׁמָר!”
אָז יִקְחוּ אֶת אֶ’נְרִי אִ’יגִינְס אֶל הַקִּיר,
יְכַוְּנוּ שִׁשָּׁה רוֹבִים אֶל הָאָסִיר.
וַאֲנִי אֶצְחַק בְּרֶשַׁע:
"מוּכָנִים? וְ – אֵשׁ!!! הָא!
אָה הָא הָא, אֶ’נְרִי אִ’יגִינְס.
רַק חַכֵּה, אֶ’נְרִי אִ’יגִינְס –
עוֹד תִּרְאֶה!