מתוך שירו של אלפרד דוליטל, אביה של לייזה)
שרו: בומבה צור, אריק לביא, שייקה לוי
הָאֵל הַטּוֹב בָּרָא לָנוּ יָדַיִם
שֶׁנַּעֲבֹד, וְלֶחֶם נִשְׂתַּכֵּר.
הָאֵל הַטּוֹב בָּרָא לָנוּ יָדַיִם, כֵּן;
אַךְ עִם טִיפּ-טִפַּת מַזָּל,
אַךְ עִם טִיפּ-טִפַּת מַזָּל
יַעֲבֹד כְּבָר מִישֶׁהוּ אַחֵר.
רַק עִם טִיפּ-טִפַּת,
רַק עִם טִיפּ-טִפַּת,
רַק עִם טִיפּ-טִפַּת מַזָּל
כְּבָר נִסְתַּדֵּר!
הָאֵל בָּרָא מַשְׁקֶה לְנַסּוֹתֵנוּ.
לִרְאוֹת אִם עַל הַיֵּצֶר נִתְגַּבֵּר.
הָאֵל בָּרָא מַשְׁקֶה לְנַסּוֹתֵנוּ, אַךְ –
רַק עִם טִיפּ-טִפַּת מַזָּל
רַק עִם טִיפּ-טִפַּת מַזָּל
נִכָּנַע לַיֵּצֶר דַּי מַהֵר!
רַק עִם טִיפּ-טִפַּת
רַק עִם טִיפּ-טִפַּת
עוֹד נִלְגֹּם טִפַּת מַשְׁקֶה –
וּקְצָת יוֹתֵר!
כֵּן, הַמַּשְׁקֶה מֵבִיא רַק נֶזֶק;
אֲבָל עִם טִיפּ-טִפַּת מַזָּל –
הוּא מְחֻסָּל!
הָאֵל בָּרָא אִשָּׁה – שֶׁנִּשְׁתַּדֵּךְ לָהּ,
שֶׁנֵּהָנֶה בַּבַּיִת, בַּמִּטְבָּח.
הָאֵל בָּרָא אִשָּׁה שֶׁנִּשְׁתַּדֵּךְ לָהּ; אַךְ
רַק עִם טִיפּ-טִפַּת מַזָּל
רַק עִם טִיפּ-טִפַּת מַזָּל
נֵהָנֶה, גַּם בְּלִי לִפֹּל בַּפַּח!
רַק עִם טִיפּ-טִפַּת…
רַק עִם טִיפּ-טִפַּת…
יֵשׁ נָשִׁים
גַּם בְּלִי חֻפָּה וְקִדּוּשִׁים!
רַק עִם טִיפּ-טִפַּת…
רַק עִם טִיפּ-טִפַּת…
רַק עִם טִיפּ-טִפָּה-טִפַּת-מַזָּל!