לוגו
ימי השלכת (ספטמבר)
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

מילים: תום ג’ונס לחן: הארווי שמידט

מהמחזמר “פנטסטי!” (1962)


שׁוּב נְחַיֵּךְ, עֵת

תָּבוֹא הַשַּׁלֶּכֶת –

יָמִים שֶׁכֹּה רַבּוֹת יַזְכִּירוּ.

אֵיךְ בַּשַּׁלֶּכֶת

אָהַבְנוּ לָלֶכֶת,

וְהָעֵצִים זָהָב הִשִּׁירוּ.


כִּי בַּשַּׁלֶּכֶת

הָרוּחַ מוֹלֶכֶת,

כָּל כְּבִישׁ וּמִדְרֶכֶת

עָלִים הִסְתִּירוּ.

אִם הַשַּׁלֶּכֶת

אֶתְכֶם עוֹד מוֹשֶׁכֶת –

אָז שִׁירוּ.

שִׁירוּ, שִׁירוּ, שִׁירוּ, שִׁירוּ.


כִּי הַשַּׁלֶּכֶת

עַצֶבֶת נוֹסֶכֶת,

אַךְ בָּהּ הַאֲהָבוֹת יַבְכִּירוּ.

כִּי הַשַּׁלֶּכֶת

קְשִׁישִׁים מְדַכְדֶּכֶת;

אַךְ בָּהּ הָעֲלוּמִים יַזְהִירוּ.


כִּי הַשַּׁלֶּכֶת

גַּחֶלֶת חוֹרֶכֶת,

לִבּוֹת כְּמַתֶּכֶת

מִיָּד יַפְשִׁירוּ.

אִם הַשַּׁלֶּכֶת

לִבְּכֶם מֵרַכֶּכֶת –

אָז שִׁירוּ.

שִׁירוּ, שִׁירוּ, שִׁירוּ, שִׁירוּ.


חֹדֶשׁ סֶפְּטֶמְבֶּר

לִפְנֵי הַשַּׁלֶּכֶת

הָאֲדָמָה דּוּמָם חוֹלֶמֶת.

אַךְ בְּסֶפְּטֶמְבֶּר

הִיא שׁוּב מְחַיֶּכֶת,

שְׁלֵוָה, נִדְמֶה שֶׁהִיא נִרְדֶמֶת.

כִּי בְּסֶפְּטֶמְבֶּר

רֵעוּת מְבֻשֶּׂמֶת

עוֹלָה וְנִרְקֶמֶת

בֵּין סְתָו לַחֹרֶף.


אִם הַשַּׁלֶּכֶת

אֶתְכֶם עוֹד מוֹשֶׁכֶת –

אָז שִׁירוּ.

שִׁירוּ, שִׁירוּ, שִׁירוּ, שִׁירוּ.


כָּךְ נְחַיֵּךְ, עֵת

תָּבוֹא הַשַּׁלֶּכֶת

וְהָעֵצִים שׁוּב יַאֲפִירוּ.

כִּי הַשַּׁלֶּכֶת

בְּנֹעַם דּוֹעֶכֶת,

עֵת הֶעָבִים בְּעֹז יַמְטִירוּ.

כִּי הַשַּׁלֶּכֶת

בָּאָה וְהוֹלֶכֶת –

אַךְ אֶת נְעוּרֵינוּ

כְּבָר לֹא יַחְזִירוּ.

אִם הַשַּׁלֶּכֶת

בָּכֶם עוֹד לוֹחֶכֶת –

אָז שִׁירוּ.

שִׁירוּ, שִׁירוּ, שִׁירוּ, שִׁירוּ!


המחזמר הראשון שתירגמתי לבמה היה מחזמר-כיס, שנולד כשנה קודם לכן בתיאטרון קטן בווילג' בניו יורק (ומוצג שם עד עצם היום הזה). זה היה המחזמר “פנטסטי!” – עיבוד אמריקני של מחזהו של אדמונד רוסטאן הצרפתי (מחבר “סירנו דה-ברז’רק”) ל“רומיאו ויוליה” לשייקספיר. “פנטסטי!” הוצג בתרגומי לראשונה ב-“מועדון התיאטרון” בחיפה בשנת 1961 ולאחר מכן ב“הבימה” (1969) וב“קאמרי” (1986).


כמה מלים על דרכי בתרגום לבמה – כמעט כל תרגומַי הם תרגומים חופשיים, המיועדים בעיקר לאוזן, ואני מודה שאני מרשה לעצמי לא פעם חירות לא קטנה, כדי שרוח הדברים תעבור למאזין ולצופה באולם.


את פזמוני “המלך ואני” שהציג גיורא גודיק בשנות השישים בנוסח הראשון תירגמה נעמי שמר. את הנוסח השני, שהציג התיאטרון הקאמרי כפרויקט קהילתי בשיתוף עשרות רבות מתושבי שכונת התקווה, תירגמתי אני. רבקה רז הופיעה בשתי ההפקות – בראשונה לצדו של אריק לביא, ובשנייה – עם יוסי גרבר.