על מות ישרי לב וידידי עליון, הלא הם, הרב הגדול היקר בדורו מוה' יעקבקא בן הרב הגאון מוה' יחזקאל לנדא זלה“ה; והרב הגביר מו”ה צבי האלברשטאם, תהי נפשם צרורה בצרור החיים.

קוֹל מֵהֵיכַל יָהּ! קוֹל נְהִי בָּרָמָה

מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם מַר יִבְכָּיוּן

עַל יְדִידֵי עֶלְיוֹן יְשֵׁנִי אֲדָמָה

גַּם מֵעַי לָמוֹ כַּכִּנּוֹר יֶהֱמָיוּן

קְחִי כִנּוֹר נַפְשִׁי! אַתְּ נֶפֶשׁ נוּגָה!

וְשִׁפְכִי נָא שִׂיחַ מֵאֵין הֲפוּגָה.

צַהֲלִי נָא קוֹלֵךְ פֵּרְשִׂי כַּפָּיִם

פֹּה בְּעֵמֶק הַבָּכָא שְׂאִי תַּאֲנִיָּה

רְאִי אֶרְאֶלָּם נִשְׁקְפוּ מִשּׁמָיִם

דִּמְעָה עַל לֶחֱיָם וּשְׂפָתָם דֻּמִיָּה

לְאַט יַטִּיפוּ עַל לְשׁוֹנִי מִלָּתָם

אֶל פִּי שִׁיר נֶהִי לְעֵינַי דִּמְעָתָם.

הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִים אֵיכָה נָפָלוּ!

אֵם בְּיִשְׂרָאֵל תֵּשֵׁב לְאֶרֶץ נֶאֱנַחַת

גְּאוֹן יַעֲקֹב וּצְבִי עֶדְיוֹ דוֹחוּ כָּשָׁלוּ

כִּי מַר הַמָּוֶת עָלָה מִבְּאֵר שַׁחַת

קִרְיַת עוֹז רָאָה חֶמְדַּת רוֹאֶיהָ

וַיְשַׁדֵּד אַדַּרְתָּהּ צְבִי מַחֲמַדֶּיהָ.

מָה אֲדַמֶּה לָךְ יַעֲקֹב? אֶרֶז תִּפְאֶרֶת

שֶׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתוֹ כִּי יָשׁוּב אֹהֶלָה.

מַה-יְּדִידוּת נַפְשְׁךָ! בַּקֹּדֶשׁ נֶאְדֶּרֶת!

אֲשֶׁר עַד מוֹת תִּתְחַזָּק בְיָהּ סֶלָה

אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב כִּי יִגְבַּר חָיִל

עַד יָבוֹא מָוֶת וַחֲתוּלָתוֹ לָיִל.

מַה אַשְׁוֶה לָךְ צְבִי! חֶמְדַּת שׁוֹמְעֶיךָ?

נַחַל עֲדָנִים פֶּלֶג אֱלֹהִים חַיִּים

לֵב נִשְׁבָּר לֵב נִדְכֶּה יִבְכּוּ עָלֶיךָ

וְצֶדֶק נֶאְנַח נִשְׁקַף מִשּׁמַיִם

כִּי לִבְּךָ יָדַע צָרַת נֶפֶשׁ מָרָה

עֲזוֹר שַׁח עֵינָיִם! קוֹל בְּקִרְבְּךָ קָרָא. –

גַּם לִי יִקְרָא קוֹל מִמְּעוֹן שָׁמַיִם

מִנְעָה קוֹל בֶּכִי מְחֵה דִמְעָה מִפָּנִים

גְּאוֹן יַעֲקֹב צְבִי עֶדְיוֹ לַעֲדִי עֲדָיִם

בְּגַן עֵדֶן נֻטְעוּ בֵּין נִטְעֵי נַעֲמָנִים;

לְהַשְׂכִּיל לְהֵטִיב גָּדְלוּ בְעֵמֶק הַבָּכָא

עַתָּה בִּנְאוֹת שָׁלוֹם אֲשִׁיתֵם בְּרָכָה.