זֶה תָּאִי כְּכָל תָּא בֶּן שְׁמוֹנָה מוֹשָׁבִים

אַךְ הַפַּעַם תְּפוּסִים רַק שִׁשָּׁה בּוֹ:

אַרְבָּעָה כְּמוֹ תָּמִיד אוֹ נוֹסְעִים אוֹ שָׁבִים

וְהַשְּׁנַיִם הֵם: יֶלֶד וְאַבָּא.

בַּחַלּוֹן

יְעָרוֹת יְעָרוֹת יְעָרוֹת.

מִנֶּגֶד

כַּפַּיִם שְׁלוּבוֹת עַל הַכֶּרֶס.

מִדֶּגֶל בִּכְפָר אֶת עֵינַי מְנַקְּרוֹת

אַרְבַּע צִפָּרְנֵי צְלָב-הַקֶּרֶס.

וִיהוּדִי יֵשׁ בַּתָּא. בֶּמֵמְרָא מֵחֲזַ"ל

מְנַחֵם: “ןלְפוּם צַעֲרָא אַגְרָא”.

וְעוֹד: צָרְפָתִי (מַה מוּזָר: מְקֻרְזָל?!)

וּגְבֶרֶת: “שֶׁנְהָב עִם פּוֹדַגְרָה”.

אָב וּבְנוֹ נִרְדְּמוּ. וּפְנֵיהֶם כֹּה שְׁלֵווֹת.

(הַשֶּׁנְהָב: נָא סִגְרוּ אֶת הַדֶּלֶת!)

הַאֵין זֶה מוּזָר: בְּנִמְנוּם רַכָּבוֹת

פְּנֵי הָאָב הֵן תָּמִיד כִּפְנֵי יֶלֶד…

וְהַגְּבֶרֶת טוֹרֶדֶת: הָגִיפוּ הַתְּרִיס!

(רַגְלָּהּ מִתְנַבֵּאת: יִהְיֶה גֶשֶׁם… )

חֲבָל אִם נָתָן כְּבָר חָזַר מִפָּרִיס…

חָשַׁבְתִּי כִּי עוֹד נִפָּגֵשׁ שָׁם.