…וְהִיא נִגְּשָׁה אֵלֵינוּ. יָדָהּ הָאַחַת שׂוּמָה

עַל מֹתֶן וּבְיָדָהּ הַשְּׁנִיָּה – קְעָרָה שֶׁבָּהּ

הִיא תּוֹמֶכֶת אֶת שַׁדָּהּ הֶחָשׂוּף.

ל. אַנְדְרֵיֶב: הִיא מַשֶּׁהוּ יוֹדַעַת!..

מ. גּוֹרְקִי: פוּי, תּוֹעֵבָה!

א. בְּלוֹק: –

    (מִזִּכְרוֹנוֹת גּוֹרְקִי)

א

כָּל עִיר – בִּפְנֵי עַצְמָהּ.

וּבְכָל זֹאת: כֹּה דּוֹמוֹת הֵן.

מִקְרִים – כְּבָבוּאוֹת: כָּבוּ וְצָצוּ שׁוּב.

"…וְהִיא נִגְּשָׁה פִּתְאֹם: יָדָהּ אַחַת עַל מֹתֶן

יָדָהּ שְׁנִיָּה תּוֹמֶכֶת שַׁד חָשׂוּף."

חָזוּת מִלְּשֶׁעָבַר. הִיא לֹא גָוְעָה עֲדַיִן.

הִיא רַק הִבְלִיחָה רֶגַע וְגָלְשָׁה.

עַכְשָׁו הֵנֵצָּה שׁוּב.

חֲצוֹת.

וּבֵית-הַיַּיִן.

וְהִיא אַחַת וְהֵם שְׁלשָׁה.

הֵם נִפְגְּשׁוּ. רַק בְּמִקְרֶה? אוֹ שֶׁמָּא

יֵשׁ מִי אֲשֶׁר רָצָה מְאֹד בְּהִפָּגְשָׁם:

בִּשְׁבִיל בַּת-צְחוֹק אַחַת

לְמַעַן אֵיזֶה דֶמַע

שֶׁנּוֹעֲדוּ לָצֵאת לְאוֹר עוֹלָם.

וְכֹה מוּזָר:

תָּמִיד זוֹ שְׁעַת כִּבּוּי הָאֹדֶם.

תָּמִיד זוֹ עִיר לֵילִית כְּמֻצָּלָה מֵאֵשׁ.

תָּמִיד זֶה כְּמוֹ עַכְשָׁו.

כִּי שׁוּב כִּי שׁוּב כְּקֹדֶם

דְּבַר-מָה רוֹצֶה לְהִתְרַחֵשׁ.

שְׁלשָׁה מְשׁוֹרְרִים. חֲצוֹת בְּאֵין-מָנוֹחַ.

וְאַחַר-כָּךְ דַּפִּים בְּסֵפֶר-זִכְרוֹנוֹת.

כָּל הַמִּקְרִים רוֹצִים מֵאֶתְמוֹלָם לִזְרֹחַ

כְּעֵדֶר מֵרַחְצָה עוֹד פַּעַם לַעֲלוֹת.

ב

שׁוּב לַיְלָה בְּשִׁכְרוּת חוֹלֵץ אֶת הַיָּרֵחַ

וּכְשֵׁד עָגֹל עַל קְעָרָה מֵרִים.

כַּיַּצְאָנִית הַהִיא בְּקֶרֶן בֵּית-מַרְזֵחַ

בּוֹ נִזְדַּמְּנוּ שְׁלשָׁה מְשׁוֹרְרִים.

כַּיַּצְאָנִית הַהִיא אֶל שֻׁלְחָנִי הִפְסִיעַ

וּמַשֶּׁהוּ דִמְדֵּם בִּבְכִי וְנִבּוּל-פֶּה.

מָה הַתְּמוּנָה הַזֹּאת שֶׁמֵּחָדָשׁ הוֹפִיעָה

בְּזִכְרוֹנִי הַגֵּא וְהָעֻלְפֶּה?

"…וְהִיא נִגְּשָׁה פִּתְאֹם: יָדָהּ אַחַת עַל מֹתֶן

יָדָהּ שְׁנִיָּה תּוֹמֶכֶת שַׁד חָשׂוּף…"

שָׁלשׁ דְּמֻיּוֹת וְהִיא.

מִמֶּרְחַקִּים עוֹלוֹת הֵן.

וּמִי מֵהֶן כָּל-כָּךְ רוֹצָה לִחְיוֹת בִּי שׁוּב?

לֹא וְדַ"ל אַנְדְרֵיֶב אָז: “הִיא מַשֶּׁהוּ יוֹדַעַת…”

וְלֹא תּוֹכַחַת גּוֹרְקִי: “תּוֹעֵבָה עַד רֹק!”

רַק שְׁתִיקָתְךָ חִוֶּרֶת וְדוֹמַעַת

שְׁתִיקַת פָּנֶיךָ אֲלֶכְּסַנְדֶּר בְּלוֹק.