בִּנְאוֹת-הָרִים לִבִּי, לִבָּתִי לֹא פֹה,
בִּנְאוֹת-הָרִים לִבִּי עֲלֵי צֵיד הַתּוֹא,
עֲלֵי צֵיד תּוֹא-שָׂדֶה וּדְלֹק אַחֲרֵי צְבִי,
בִּנְאוֹת-הָרִים לִבִּי, וְאִם רָחוֹק אֲנִי.
הֱיוּ שָׁלוֹם, הָרַי, וְשָׁלוֹם – כְּנַף-יָם,
אַתְּ, אַדְמַת גִּבּוֹרִים, מוֹלֶדֶת דּוֹר תָּם!
וּבְכָל אֲשֶׁר גַּרְתִּי, וְאִם אוֹסִיף עוֹד סֹב,
גַּבְנוּנֵי-הֲרָרַי הֵן אוֹסִיף אֱהֹב.
הֱיוּ שָׁלוֹם, הָרַי נִשָּׂאִים בָּרוֹם,
הֱיוּ שָׁלוֹם, עֵמֶק יְרַקְרַק וּתְהוֹם,
הֱיֵה שָׁלוֹם, יַעֲרִי עַל שִׂיאִי הָהָר,
הֱיֵה שָׁלוֹם, רַעַם לְאַשְׁדּוֹת הַיְאוֹר!
בִּנְאוֹת-הָרִים לִבִּי, לִבָּתִי לֹא פֹה,
בִּנְאוֹת-הָרִים לִבִּי עֲלֵי צֵיד הַתּוֹא,
עֲלֵי צֵיד תּוֹא-שָׂדֶה וּדְלֹק אַחֲרֵי צְבִי,
בִּנְאוֹת-הָרִים לִבִּי, וְאִם רָחוֹק אֲנִי.
1897