נוּמָה, גֹּלֶם, נוּם, בֵּן נָעִים!
שׁוּר לָרְאִי – בָּרְאִי שְׁנֵי טְלָאִים;
יִגְעֶה אֶחָד, גַּם אָחִיהוּ
יִשָּׂא קוֹל, וְהַקָּטָן לִי הוּא!
שֶׁקֶץ, שֶׁקֶץ, שְׁתֹק וְדֹם
מִצַּעֲקָתְךָ כָּל הַיּוֹם.
נָא הֵרָגַע, בֶּן-טִפּוּחִים!
כָּעֵת מָחָר – מְטַר תַּפּוּחִים,
מָחֳרָתַים – שִׁקְלֵי-קֹדֶשׁ,
בֵּיצֵי-פָז – כַּעֲבֹר הַחֹדֶשׁ;
וְשַׁדַּי יִצְחַק, וּשְׁמֵי-דֹק
יִתְפּוֹצָצוּן מִן הַצְּחוֹק.
וּבְיָדֶיךָ, יְדֵי מְאֻשָּׁרִים,
תִּקַּח, תִּזְרַע מִן הַגְּזָרִים,
וְהָאֲדָמָה תַעְדֶּה אוֹרָה,
וְנַאַסְפֶנָּה לַמַּמְּגוּרָה!
שֶׁקֶץ זֶה אֵין לִבּוֹ שָׂם
לִכְזָבֶיךָ עָבְרוּ יָם!
נָא כַתַּר לִי, שֵׁד מִשַּׁחַת!
עוֹד הַלַּיְלָה בִּשְׁאוֹל-תַּחַת
בִּשְׁמֵי-אֵשׂ וּשְׁמֵי-אַשְׁמַנִּים
עוּף יַגְבִּיהַּ פַּרְפַּר-גַּנִּים,
יֵרֵד, יְכַס עֵינֶיךָ, אַף
יִתְפֹּס מָקוֹם עַל הָאַף;
וּכְנָפַיִם יִשָּׂא מָעְלָה…
וְחָלַמְתָּ בְּחֶזְיוֹן-לַיְלָה
שְׁנֵי לְהָבִים וְהֵם נִצְמָדִים,
וְהָיוּ שְׁאוֹל וָרוֹם לַאֲחָדִים – – –
נָם הוּא; וְאוֹדֶה עַל הַכֹּל
לְאֵלִי, לְשָׁמַי וְלַשְּׁאוֹל!