בַּדֶּרֶךְ פָּגַשׁ בִּי הַגֶּשֶׁם. בֵּין הָרִים. בְּמַפְתִּיעַ.
לִי חִיֵּךְ בְּשִׁמְשׁוֹ מִמִּסְתּוֹר-עֲנָנִים.
בֵּרְכוּהוּ עֵינַי. הוּא הִפְלִיג – וְשִׁקְטִי אָז הֵרִיעַ:
זֹאת אַרְצִי – נַעֲרָה, גְּלוּיַת-רֹאשׁ-וּפָנִים.
וְעַיִן פְּקוּחָה לָהּ כָּאֹפֶק. עַל מֶרְחָב הִיא שַׁלֶּטֶת.
שֶׂה אוֹבֵד הִיא מָצְאָה בֵּין הָרִים – שְׁבִיל נָבוֹךְ.
נִגָּשִׁים דִּמְדּוּמִים – נַרְקִיסִים בַּזְּהוֹרִית הָרוֹטֶטֶת:
בְּמַחֲבוֹא הַסְּלָעִים הֵם שָׁמְרוּ עַל הָרֹךְ – –
רְאִי-נָא, אַרְצִי, בְּהִנָּתֵן בֶּעָנָן פֹּה הַקֶּשֶׁת.
הַבְּרִית אָז כָּרַתְנוּ – כַּיּוֹם חֲדָשָׁה.
הֲרֵי אַתְּ לִי בַּשֶּׁמֶשׁ, בַּגֶּשֶׁם לָעַד מְקֻדֶּשֶׁת,
הֲרֵי אַתְּ לִי בְּמִזְרַע אַדְמָתִי חֲרוּשָׁה – –
בדרך לירושלים תש"ג