מִנְּהַר דִּי־דְיוֹ אֶל חֵיקוֹ שֶׁל יָם

סוֹחֵף אוֹתָנוּ הַזֶּרֶם הַשָּׁחוֹר,

מִטְפַּחַת לְבָנָה מְחַכָּה לַמְנַצֵּחַ

זֶה מֵאָה אֶלֶף דוֹר.

נוֹפֶפֶת מִן הַסֶּלַע; בִּימֵי־קֶדֶם קְדוּמִים

בְּרֶטֶט קְדוּשָׁה אֵשֶׁת חֲלוֹמוֹתָם

שֶׁל פַּיְטָנֵי־בְרֵאשִׁית בְּמַאֲוַיֵּי בֶּכִי

נָעֲצָה אוֹתָהּ שָׁם.

הֹרָגְנוּ, אַךְ קַמְנוּ בַעֲדָהּ לִתְחִיָּה,

חוֹנְקִים זֶה אֶת זֶה, דָּמֵינוּ נִגָּרִים,

אוֹתָהּ הַמִּטְפַּחַת נוֹסֶסֶת לִקְרָאתֵנוּ,

אָנוּ חוֹתְרִים, חוֹתְרִים.

זֶה דוֹרוֹת אֵין־חֵקֶר אָנוּ מִתְחָרִים,

גּוֹרְפִים אֶת הַקֶּצֶף הַפָּרוּעַ־שָׁחוֹר

בְּעַד הָאִשָּׁה, הָאִשָּׁה בִנְשֵׁי־נֶצַח,

הַמֵּתָה מִדּוֹר־דּוֹר.

נוֹפֶפֶת אֵלֵינוּ הַמִּטְפַּחַת הַלְּבָנָה,

הַנַּחְשׁוֹל הַשָּׁחוֹר יִגְנַח וְיִצְנוֹף,

וְאָנוּ שָׁטִים מְמֹרָטִים, בְּלֹא־כֹחַ

זֶה דוֹרוֹת אֵין־סוֹף.

קוֹרֵאת הִיא לָנוּ הַכַּלָּה הַמֵּתָה,

כַּלַת הַכַּלּוֹת, אֵשֶׁת־הַתָּמִיד,

וְאָנוּ עִם לִבֵּנוּ לֵב־הַדְּיוֹ הַנָּגוּעַ

לֹא נַגִּיעַ עוֹלָמִית.