צִיּוֹן, הֲרַת כָּל יֹפִי,

דֹּמִי וְאַל תִּקְצֹפִי,

כִּי יִתְּנוּ בָּך דֹּפִי

הָאוֹכְלִים טוֹבוֹתָיִךְ

שָׂב שַׁאֲלִי וָיֶלֶד,

אֵיזֶה מָקוֹם יִוָּלֶד

בּוֹ כָּל יְקַר הַחֶלֶד,

אִם לֹא בְּחֵיק חוֹמוֹתָיִךְ;

שִׁקּוּץ פְּסִילֵי דֹמֶן,

יִרְאַת אֱלֹהֵי אֹמֶן,

הִזַּלְתְּ אַתְּ כַּשֶּׁמֶן

עַל הַרְרֵי אַרְצוֹתָיִךְ.

וּשְׁאוֹן זְמִירוֹת נֹעַם,

כִּי מָלְאוּ טוּב טָעַם,

הָמוּ כְּמוֹ קוֹל רָעַם

מֵעַרְפְּלֵי חַצְרוֹתָיִךְ.

זֹאת כָּל לְאוֹם יַשְׂכִּילוּ,

עֶדְיֵך בְּיַד יַצִּילוּ,

אַךְ אֶת שְׁמֵך יַזִּילוּ,

וִיחָרְפוּ עִקְּבוֹתָיִךְ.

לָקְחוּ רְכוּשׁ הוֹנַיִךְ,

טוּבֵךְ וְעִזְבוֹנַיִךְ,

מָצוּ עֲסִיס יֵינַיִךְ,

וַיְנַפְּצוּ אוֹבוֹתָיִךְ.

כָּל גּוֹי לָרִיק הִשְׁתָּחוּ,

אֵלַיךְ לְאַל לָקָחוּ,

אוֹתָךְ אֲהָהּ שָׁכָחוּ

וִימַלְּאוּ בּוּז פָּנָיךְ.

נַפְשָׁם מְאֹד יוֹדַעַת,

כִּי אַתְּ בְּאֵר נוֹבַעַת

תּוֹרַת אֱמֶת וָדַעַת

לִמְחֹקְקֵיהֶם אַחְרָיךְ.

שִׁירוֹת יְרוּשָׁלַיִם,

עַד אֶל קְצוֹת שָׁמַים,

וּבְשֵׁם “רְפֵי יָדַיִם”

עוֹד יִקְרְאוּ אֶת בָּנָיִךְ.

כָּל עָם לְטוֹב לוֹ יַעַשׂ,

יִלְבַּש שְׁנִי תוֹלַעַת,

אַךְ יַעֲקֹב תּוֹלַעַת,

וּכְטִיט לְמִרְמָס גּוֹלָיִךְ.

לֹא יִמְצְאוּ כָּל חֶבֶל

מִתַּעֲנֻגוֹת תֵּבֵל,

אִם עוֹמְסִים כָּל סֵבֵל

הֵם בַּד בְבַד עִם מוֹנָיִךְ.

חֶלְקָם כְּאֵב וָקֶרֶץ,

עוֹד כָּל יְמֵי הָאֶרֶץ,

אֵין יַעֲמֹד בַּפֶּרֶץ

עַד כַּלְתָה עֵין קֹוָיִךְ

צִיּוֹן, בְּכִי נָא הֶרֶב,

כִּי נָגְעָה הַחֶרֶב

עַד לֵב עֲדֵי הַקֶּרֶב,

אַף אָכְלָה אֶת בַּדָּיִךְ.

כִּי שׂוֹטְנִים הִצְלִיחוּ

וּבְגַאֲוָה הֵפִיחוּ,

וּלְבַב מְעַט הִדִּיחוּ

מִיֹּצְאֵי מִמֵּעָיִךְ.

אֵלֶּה קְטַנֵּי רוּחַ

לִבָּם אֱלִי כָל רוּחַ

יָנוּד וְלֹא יָנוּחַ,

יָד נָתְנוּ אֶל צָרָיִךְ.

כִּי רַק חֲדָשׁוֹת יֹאבוּ;

“הֵם – יֹאמְרוּ – מַה טֹּבוּ”,

אַף יָפְיֵךְ יַעְזֹבוּ,

אַף יִטְּשׁוּ יִקְרוֹתָיִךְ.

כִּי אַהֲבָה לֹהֶטֶת,

לֹא לָךְ בְּלִבָּם שַׁלֶּטֶת,

לֹא יִשְׂרְטוּ שָׂרֶטֶת

כַּיּוֹם עֲלֵי שִׁמְמוֹתָיִךְ.

"הֵן אַרְצְכֶם נָשַׁמָּה,

עוֹד לֹא תְשׁוּבוּן שָׁמָּה.

וּשְׂפַת יְהוּדִית לָמָּה?" –

כֵּן יֹאמְרוּ אֶל דֹּרְשָׁיִךְ.

כֵּן הַלְּבָבוֹת שׁוֹנִים

אֶלֶף וְאֶלֶף מוֹנִים,

כּוּן אֶל גְּאֵי יוֹנִים

בָּזִים לְיִקְהַת פָּנָיִךְ;

צִיּוֹן, בְּכִי נָא עַתָּה,

יָרַדְתְּ מַטָּה מָטָּה,

אַף אֶפְחֲדָה אַחַתֶּה

הָהּ! אֶל עֲתִידוֹת יָמָיִךְ.

פֵּן יִגְבְּרוּ מוֹנַיִךְ

עַל מַחֲנֵה בָנַיִךְ,

וּבְכָל חֲמֻדוֹתַיִךְ

תִּהְיִי שְׁלַל מַשְׂנִיאָיִךְ.

רִנָּה שְׂאִי לַאלֹהַ

הַיּוֹשְׁבִי גָּבוֹהַ

כִּי יַהֲפֹך בִּזְרוֹעַ

לֵב כָּל לְאוֹם מִסְּבִיבָיִךְ.

יִתֵּן אֱלֵי עַמִּים

רוּחַ וְלֵב תָּמִים,

בַּל יִשְׁאֲפוּ צַמִּים

עָפָר בְּרֹאש אֶבְיוֹנָיִךְ.

וּתְהִי זְכוּת כָּל גֶּבֶר

אָז גַּם לְשִׁבְטֵי עֵבֶר,

וּכְאֹהֲבִים בֵּית חֶבֶר

אָז יִשְׁכְּנוּ עִם בּוֹזָיִךְ.

חֵלֶק בְּמַמְשֶׁלֶת

לָמוֹ יִשְׁקְלוּ בַּפֶּלֶס;

אָז שֵׁם יְהוּדִי לַקֶלֶס

לֹא יִשְׁמְעוּ עוֹד אָזְנָיִךְ.

גַּם עַל בְּנֵי אֶפְרַיִם

נָשׁוּ יְרוּשָׁלַיִם

לַחַשׁ צְקִי כַּמַּיִם

מוּל יֹצְרֵךְ וַאלֹהָיִךְ.

לִהְיוֹת רְצוֹן צוּרֵמוֹ

יַחַד לְבָבוֹתֵימוֹ

עִם לְבָבוֹת אַחֵימוֹ

לָשׁוּב בְּצֵל אֶבְרוֹתָיִךְ.

לֹא עוֹד אָזַי כַּעֲבָדִים,

לֹא נֹדְדִים נִפְרָדִים,

כִּי חָפְשִׁים נֶאְחָדִים

עַמֵּךְ יְהִי וּנְדָחָיִךְ.

אוֹ אָז יִבֹאַךְ יֶשַע,

יִמַּח כְּעָנָן פֶּשַׁע

וּכְעָב מְרִי וָרֶשַׁע –

אַז שַׁבְתְּ אֶל קַדְמוּתָיִךְ.