הָעֲרָבִים נֶחְפָּזִים כָּאן לָרֶדֶת

(מַדּוּעַ לָרֶדֶת? – הֵם מְגִיחִים מִכָּל צַד.

מְעִיקִים גַּם מִלְּמַטָּה)

חוֹנְקִים אֶת הָאוֹר הַגְּוִילִי הַנִּפְחָד

וְאַחַר –

שְׁמֵי אָבָץ בְּלִי יָרֵחַ.

הַחַשְׁמַל הָרָחוֹק פּוֹגֵם.

הַמִּדְרוֹן הַטָּרוּשׁ אֹוצֵר שִׁכְבוֹת הַקֶּדֶם,

וּמִי שֶׁדּוֹרֵךְ עָלָיו אֶת רֵיחוֹ הָעוֹקֵץ לוֹגֵם.

הַצְּלָלִים נָסוֹגוּ בָּרְחוּ אֶל הַסֵּתֶר –

הֵם לֹא יִישְׁנוּ, יַעַצְרוּ נְשִׁימָה.

לְמָה מְצַפִּים הֵם בְּעֶצֶם,

לְשַׁחַר אַחֵר עִם קִימָה?

וְאֶפְשָׁר יִשְׁתַּהֶה. לֹא יָבוֹא עוֹד,

וְאֶלֶף שָׁנִים כְּאֶתְמוֹל מְזֹהָם.

עִיֵּי כְּנֵסִיּוֹת.

טַלִּיתוֹת קֶרַע-קֶרַע.

וְרַק חֲצִי הַסַּהַר אָדִישׁ מֵעַל נַהֲרוֹת הַדָּם –

וְשֶׁמָּא בְּעֹז תִּסְתָּעֵר הַמְּעַרְבֹּלֶת

וּתְהוֹם יִתְגַּשֵּׁר עִם תְּהוֹם,

מֵעַל הַיְקוּם הַבּוֹעֵר תִּפָּקַח אֵיזוֹ עַיִן

וְדוֹר יִצְעַד פִּתְאֹם.

וְלָמָּה מִתּוֹךְ לְשׁוֹנוֹת הַלַּהֶבֶת

חֲרִישִׁית (כָּרָאוּי, כַּמֻכְרָח.)

לֹא תְנַסֶּה לְהָצִיץ סָלָמַנְדְּרָה

וְאוֹר חָדָשׁ יִפְרַח.