קוֹל מְהַלֵּךְ:
שָׁמוֹר –
אָז הִגַּעְנוּ אֶל חֲרוּלִים בַּחוֹלוֹת, אֶל
פְּרִיכוּת שֶׁל מִדְבָּר.
עֲנוּדִים בִּטְלָאֵי בְּגָדֵינוּ
אַחֲרֵי הַנָּחַת נִדְבָּכִים
חָזַרְנוּ אֶל אֹהֶל מָרוּט
צְרוּבִים מִמַּעֲשֵׂי בְּרֵאשִׁית, כִּבְדֵי צַעַד,
לְאֹרֶךְ קָרְחוֹת-מִישׁוֹרִים וּגְבָעוֹת.
וּבַלַּיְלָה לְאוֹר כּוֹכָבִים מֻשְׁחָזִים
לְשֵׁמַע תַּנִּים מַמָּשׁ
עַל-גַּבֵּי קְרוּמִיּוֹת הָאָזְנַיִם
נִרְקְמוּ חוּטָיו שֶׁל סִפּוּר
עַל הַמִּתְרַגֵּשׁ לְהַפְצִיעַ מָחָר-מָחֳרָתַיִם
בְּגִין תִּקּוּן אֶתְמוֹלִים.
קוֹל עוֹנֶה:
זָכוֹר –
בִּרְבוֹת הַיָּמִים נְתִיבוֹת נִתְפַּתְּלוּ
וְסָחֲבוּ אֶל נִצְנוּץ מְזֻיָּף
לָתוּר אַחֲרֵי גִלּוּלִים
לְנַתֵּץ
וְלִזְלֹל פִּגּוּלִים
וּלְסָאֵב אֶת הַטֹּהַר.
וּבַת קוֹל:
עַל דַּעַת הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה
הַעֲמֵק בְּחֶרֶט חַד:
שָׁמוֹר וְזָכוֹר בְּדִבּוּר אֶחָד