שׁוֹקַעַת הַחַמָּה בְרָב דָּמֶיהָ מִתְבּוֹסֶסֶת,

סֻמְקַת בֵּין-הַשְּׁמָשׁוֹת עַל הַבָּתִּים שְׁפוּכָה.

בְּחִפָּזוֹן נִכְנָס כָּל יְהוּדִי אֶל בֵּית הַכְּנֶסֶת,

מִדֵּי נָטְלוֹ יָדָיו יִלְחַשׁ כְּבָר הַ“מִּנְחָה”.

מַרְאֶה לְכָל אֶחָד קוֹדֵר, צָמוּק, יָגֵעַ.

וּבְחוֹרֵיהֶן עֵינָיו שְׁקוּעוֹת עָמֹק-עָמֹק;

וְכָל אֶחָד כְּצֵל שָׁדוּף בְּלַחַשׁ יִתְנוֹעֵעַ

וְרַק הֶמְיָה שְׁבוּרָה מִבְּלִי מֵשִׂים תַּחֲרֹג…

— — — כָּהָה הָאוֹר בַּחוּץ. הָאַפְלוּלִית גּוֹבֶרֶת,

יַבְלִיחוּ הַנֵּרוֹת עַל הַתֵּבָה…

וּמֵצַח יְהֻדַּק אֱלֵי שִׁמְשָׁה חֲצִי-עִוֶּרֶת,

עֵינַיִם עֲצוּמוֹת כָּלוֹת בְּלֶהָבָה:

בַּבַּיִת שָׁם אִשָּׁה וַדַּי גּוֹנַחַת

בְּקוֹל שָׁבוּר אֶל תּוֹךְ הָעֲלָטָה;

וִילָדֶיהָ הָרְעֵבִים מְשַׂחֲקִים בְּלַחַשׁ,

מְכֻנָּסִים אֶל הַסַּפָּה הַמְרֻפָּטָה…

וְהוּא יָבוֹא מִיָּד רְווּי עִטְרָן וָזֶפֶת

בְּלִי כֹּחַ לְעוֹדֵד וּלְנַחֲמֵם — — —

וּקְרִיאַת הַחַזָּן כְּלַהַב קַר חוֹלֶפֶת:

“בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם — אָמֵן”…