לוגו
בַּלָדָה עַל מַפַּת הַשַּׁבָּת
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

בֵּין דְּרוֹקִיָּה הַתַּחֲנָה וּבֵין הָעֲיָרָה זְגוּרִיצָה

הִתְפַּרְקְדָה אֵי-פַּעַם דֶּרֶךְ מַרְנִינָה:

עֶגְלוֹת הַבָּר הַיְּהוּדִים לַתַּחֲנָה הֵרִיצוּ,

עוֹרוֹת כְּבָשִׂים וְשֻׂמְשְׂמִין וְדוֹנַג וּגְבִינָה.


וְחָבִיּוֹת מִבֵּית-הַבַּד גָּמְאוּ לְלֹא הֶפְסֵק הַשֶּׁמֶן,

לָחַץ בְּכֹחַ כֹּבֶד-בִּטְנֵיהֶן הַמְפֻרְזָלוֹת;

סוּסִים נָשְׁמוּ, נָשְׁפוּ וְשׁוֹט נוֹפֵף בְּזֶמֶר,

חָרְקוּ בָּצָהֳלָה סַדְנוֹת הָעֲגָלוֹת.


וְשֶׁבַע בְּאֵרוֹת צָפוּ עַל אֵם הַדֶּרֶךְ

עִם קִילוֹנוֹת לָרֹם בַּאֲלַכְסוֹן מֻטִּים,

הַגְּרִיד הִכְסִיף אֶת הַמִּדְרוֹן, רִקַּע מִבֹּקֶר וְעַד עֶרֶב;

עַל עַמּוּדֵי הַטֶּלֶפוֹן הִזְדַּמְּרוּ חוּטִים.


אַךְ זֶה הָיָה אֵי-פַעַם…

עַכְשָׁו עָלוּ עַל רַחֲבֵי הַדֶּרֶךְ עֲשָׂבִים,

וְרַק מַחְרִיד דְּמִי נְתִיבָה מֻצְנַעַת

מִצְעָד בּוֹדֵד שֶׁל מְהַלֵּךְ לְצַד הָרְגָבִים.


הוּא הַזָּקֵן רֶבּ דּוּדִי הַהוֹלֵךְ לוֹ סְתָם בָּרוּחַ,

מַפְקִיר אֶת בְּדַל זְקָנוֹ הַמְדֻבְלָל וּפֵאוֹתָיו,

וַהֲגִיגוֹ אֶל תּוֹךְ עַצְמוֹ הוֹמֶה פָּרוּעַ,

צוֹלֵל בְּזֵכֶר סִיּוּטִים וּבְסִכּוּמֵי חֲטָף.


הַכֹּל מַה שֶּׁהָיָה הָיָה – וְלֹא נִשְׁכַּח עֲדַיִן:

הַכֹּל מַה שֶּׁהָיָה הָיָה – וְלֹא נִשְׁאַר קַיָּם.

אַחַר הַנְּפָשׁוֹת אֲשֶׁר אָבְדוּ הָלְכוּ קִירוֹת הַבַּיִת

בֵּין בּוּג וּדְנֶסְטֶר לְלַקֵּק עִקְּבוֹת הַדָּם.


כָּאן אֵין לוֹ אֲרֻבָּה עַל גַּג, גָּדֵר וְדֶלֶת אַיִן.

שִׁטּוֹת גָּדְלוּ רַק פֶּרֶא… דּוּמִיָּה… אֵין אִישׁ קָרוֹב

וְאֵין רָהִיט, אֵין אֵשׁ עַל הַכִּירַיִם,

רַק שִׁמְמַת חֻרְבָּה וְעַכְבְּרֵי שָׂדֶה לָרֹב…


עַכְשָׁו מוֹדֵד הוּא מֶרְחַקִּים הָלוֹךְ וָשׁוֹב לְלֹא תוֹעֶלֶת,

זוֹרֶה אֶת אַלְמוֹנוֹ עַל פְּנֵי הַנּוֹף הַמַּאֲפִיר.

וְאֵין הָעַיִן הַיְבֵשָׁה מִתּוֹך קְמָטֶיהָ מִסְתַּכֶּלֶת,

כִּי לֹא נָאִים הָאִילָנוֹת וְלֹא נָאֶה הַנִּיר.


לִפְנֵי עֵינָיו רַק צִלְלֵי אֵימִים, מַרְאוֹת הַזַּעַם,

קִלּוּחַ דָּם בִּדְמִי גְסִיסָה… עָשָׁן… חָרוֹן…

וְהוּא נָדוֹן לְהִתְבּוֹסֵס בְּבֹץ חַיִּים בְּלִי טַעַם,

עַל פְּנֵי תְמוֹלִים שֶׁנִּרְמְסוּ צוֹעֵד כָּאן אַחֲרוֹן…


… וַיְהִי כִּי בָא הַיּוֹם כְּבָר לַעֲרֹב בִּדְרוֹקִיָּה

וְהוּא עֲדֶן הוֹלֵךְ, הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ אֲבֵלָה –

מִן הַבִּקְעָה בְּצַעַד קַל עוֹלָה נֶגְדּוֹ יֶבְדּוֹקְיָה

בַּת הַטּוֹחֵן הוּזוּן, כְּשִׁבֹּלֶת שְׂעוֹרָה בְּשֵׁלָה.


מֵעֵבֶר לְגִבְעַת הַבָּר הַצְּהֻבָּה חַמָּה שׁוֹקַעַת

פָּזְלָה בְּכִידוֹנֵי הִלָּה עַל פְּנֵי הַדְּמוּת;

עֵינַיִם הֻבְהֲרוּ, צַמּוֹת הִתְרוֹמְמוּ בְּרַעַד;

וְעַל שִׂמְלַת הַצִּבְעוֹנִין הֻצַּת פִּתְאֹם פָּמוּט!


אֵיכָה? רֶבּ דּוּדִי בְּעֵינָיו מִצְמֵץ, בִּרְכּוֹ רוֹעֶדֶת…

תּוֹעֶה, בּוֹקֵע, מִתְעַכֵּב, קוֹלֵעַ מַבָּטוֹ.

פַּטִּישׁ הַזִּכְרוֹנוֹת הָלַם פִּתְאֹם עַל גַּב הַיֶּדַע:

הִנֵּהִי! לְשִׂמְלָה הָפְכָה מַפַּת קְטִיפָה שֶל שַׁבַּתּוֹ!


נִדְלַק הָרֹאשׁ. תֵּבֵל פָּנֶיהָ הַקּוֹדְרִים הוֹפֶכֶת.

עוֹלָם עֲלֵי צִירוֹ סוֹבֵב אָחוֹר מַהֵר.

רֶבּ דּוּדִי כְּחוֹלֵם. יֶבְדּוֹקְיָה אַט-אַט הוֹלֶכֶת,

פָּמוּט שַׁבָּת עַל שִׂמְלָתָהּ הַקְּטִיפָנִית בּוֹעֵר.

*


וְשׁוּב סוֹבֵב עוֹלָם דַּוָי עֲלֵי צִירוֹ קָדִימָה…

גָּוַע הַיּוֹם, תִּקְתּוּק הָרַכָּבוֹת נָדַם.

גּוּפַת יֶבְדּוֹקְיָה עַל יַד הַדֶּרֶךְ הֶאְדִּימָה,

קִרְעֵי מַפָּה בִּידֵי רֶבּ דּוּדִי שׁוֹתְתִים בְּדָם…