הַכֹּל מְיֻתָּר:

גָּם אֲנִי, גַּם אַתָּה,

גַּם הַשִּׁיר הַזֶּה הַמּוּשָׁר

וְנִדְלֶה מִתְּהוֹמוֹת עֲלָטָה.

כִּי צֶבַע הַשַּׁחַק חָוַר

וְגוֹסֵס לְאִטּוֹ וְכָלֶה.

הַחִבּוּק הָעַרְבִּי כֹּה יָגֵעַ וָקַר,

גַּם הַפֶּה הַנּוֹשֵׁק הוּא בָלֶה.

מָה עוֹמֵם בַּמֶּרְחָק?

מָה רוֹשֵׁף בְּשַׁלְהֶבֶת אוּדִים?

– קֶבֶר לֹעַ עֲנָק,

בּוֹ נָפְלוּ בְּנֵי דוֹרִי עֲקוּדִים.

וּמְשַׁוֵּעַ הַקֶּבֶר הַלַּח,

מְפַלֵּל בְּאֶנְקַת תַּחֲנוּן:

"צַיְּנוּ בְּשֵׁמוֹת כָּל נֶחְנָק וְנִטְבָּח,

סַמְּנוּ בְּזֵרִים שֶׁל פֵּא-נוּן.

וְחִרְתוּ עַל סַלְעֵי מַצֵּבָה

אֶצְבְּעוֹת כֹּהֲנִים בְּבָרְכָם –

וְיָבוֹאוּ אֲזַי כֹּל שְׂרִידֵי מַדְאֵבָה

לְבַקֵּשׁ הַבְּרָכָה לְאָרְחָם.

כִּי נָפַלְנוּ רִבּוֹא וְרִבּוֹא

וּבְפִינוּ אַרְסֵי מַשְׂטֵמָה לַמַּפִּיל,

אַךְ בֵּרַךְ כֹּל אֶחָד בַּנּוֹפְלִים בְּלִבּוֹ

אֶת הַדּוֹר שֶיִּקֹּם וְיַעְפִּיל!"

תש“י – תשי”ג