נוּמִי, אִמָּאנִי, נִים…
צָץ כּוֹכָב בָּרָקִיעַ
וּמִבֵּין עֲנָנִים
כְּבָר הַסַּהַר הוֹפִיעַ.
נוּמִי, אִמָּאנִי, נִים…
יִשְׁתְּקוּ הָרֵי-עַד,
יִשְׁתְּקוּ הָרֵי-סֶלַע
וְצִלָּם זֶה הַחַד
מִתְרַפֵּק עֲלֵי פֶלֶג
אֵישֶׁהוּ בַמּוֹרָד.
רוּחַ בָּא מִמֶּרְחָק,
מַחֲלִיק שַׂעֲרוֹתַיִךְ
וְהַבֹּשֶׂם הָרַךְ
גָּח עִם רַחַשׁ הַלַּיִל
מֵחָצִיר יְרַקְרַק.
נוּמִי, אִמָּאנִי, נִים…
חַלָּשָׁה, עֲיֵפָה אַתְּ.
עַל חִוְרוֹן הַפָּנִים
הַתּוּגָה מִשְׁתַּעֲשַׁעַת.
נוּמִי, אִמָּאנִי, נִים…
זֶה מִצְחֵךְ נֶחֱרַשׁ
בְּגוֹרַל שְׁנוֹתַיִךְ,
כִּי כַכֶּלֶב גֹּרַשְׁתְּ
מֵעִירֵךְ וּמִבַּיִת,
כְּתִינֹקֶת כֹּה תַשְׁתְּ.
בְּעֵינֵךְ מִי כִבָּה
אֶת הַגִּיל הַקּוֹלֵחַ,
מִי עָקַר הַחִבָּה
מִן הַלֵּב הַנּוֹבֵעַ,
רַכּוּתֵךְ הָרַבָּה?
נוּמִי, אִמָּאנִי, נִים…
מִי מָחָה אֶת הַוֶּרֶד
מִלֶּחְיֵי עֲדָנִים
וַיַּחְרֹט כִּבְחֶרֶט
אֶת עִקְּבוֹת הַשָּׁנִים?
לוּ יָדַעְתִּי בְשִׁיר
לְיַשֵּׁר חָרִיץ, קֶמֶט
וּדְאָגָה לְהָסִיר
בְּנִגּוּן וּבְזֶמֶר
וּבְגִילָה לְהָמִיר.
חִיוּכֵךְ זֶה הָרַךְ
כִּי יָנוּב כְּמִקֹּדֶם
וְיָשׁוּב וְיִפְרַח
בִּלְחָיַיִךְ הָאֹדֶם
וְעֶרְגָּה כִּי תִצְמַח.
נוּמִי, אִמָּאנִי, נִים…
נוּמִי דֹם כַּחוֹלֶמֶת
מִפְרָשִׂים לְבָנִים
שֶׁל סְפִינָה מְדַמְדֶּמֶת
עַל גַּלֵּי זְדָנִים…
נָא לַוִּיהָ זְעֵיר,
הַסְּפִינָה הַנּוֹדֶדֶת,
שָׁמָּה אַבָּא חוֹתֵר
וּמַעְפִּיל לַמּוֹלֶדֶת,
אֶל הַחוֹף הַזּוֹהֵר.
הוּא מְלֵא רִנּוּנִים,
גַּעְגּוּעִים וְתוֹחֶלֶת.
לְמַעֲנֵךְ וּלְמַעֲנִי
יַהֲלֹם לֵב הַתְּכֵלֶת.
נוּמִי, אִמָּאנִי, נִים…