פַּס אַרְגָּמָן תַּחַת נֵטֶל שֶׁל כְּחוֹל וְשֶׁל אֵפֶר

שׁוֹקֵעַ לְאֹרֶךְ הָאֹפֶק בְּחוֹל הַגְּבָעוֹת.

צֵל הַבָּתִּים הִתְאָרֵךְ עַד מֵעֵבֶר לָרֶפֶת

לָנוּחַ בִּשְׁנָת עֲרֵבָה בְּקִפְלֵי הַבְּקָעוֹת.

אֹפֶל רַכְרַךְ מִתְגַּנֵּב מִכָּל תֶּלֶם וְתֶלֶם,

רִשְׁרוּשׁ מַמְטֵרוֹת בִּרְכָּתוֹ עַל שָׂדוֹת מְסַנֵּן;

טְרַקְטוֹרִים תַּחַת מוּסָךְ וְקוֹמְבַּיְן וּמְזַבֶּלֶת

יַקְשִׁיבוּ בְּשֶׁקֶט מָתוֹק שֶׁל בַּרְזֶל מִצְטַנֵּן.

לֵיל הַדָּרוֹם הִתְלַבֵּשׁ בְּסַפִּיר וּבְנֹפֶךְ,

חֶרְמֵשׁ הַלְּבָנָה כְּצִפֹּרֶן זָהָב שְׁלוּחָה.

יַד-מָרְדְּכַי מֵרָחוֹק שָׁם הִצִּיתָה בָאֹפֶל

מַחְרֹזֶת אוֹרוֹת כִּפְנִינִים עַל צַוְּארֵי הַמְּנוּחָה.

חֶרֶשׁ לָרוּחַ הַלֵּיל הַנְּחִירַיִם פּוֹתֵחַ,

בַּכֶּרֶם קְרִירוּת מְלַטֶּפֶת עִנְּבֵי הַמֻּסְקָט.

זָע הַתִּירָס עַל גִּבְעוֹל, מְקַרְקֶרֶת צְפַרְדֵּעַ;

כִּי רֶטֶט חֶדְוָה מְבַשֵּׂר אֶת רַגְלֵי הַשַּׁבָּת.

חֶדֶר הָאֹכֶל, הָרָן בִּקְרִיאָה וּבְזֶמֶר

וּבְמֶלֶל צוֹהֵל שֶׁל תִּשְׁעָה יְלָדִים-מַלְאָכִים,

טָס בַּמֶּרְחָב לְקַבֵּל הַשַּׁבָּת הַמֻּקְסֶמֶת,

עוֹטֶה סוּת רִקְמָה מְשֻׁלֶּבֶת בְּהוֹד הַנְּצָחִים.