הַפְּרִידָה לְמַעַן הִפָּגֵשׁ

פְּגִישָׁה שׁוֹנָה, אַחֶרֶת –

אֲנַחְנוּ מְעַטְּרִים אוֹתָהּ בְּזֵר פְּרָחִים:

בַּהֲגִיגֵי הָעֶרֶב.

וְהֵם שָׁטִים, שָׁטִים, שָׁטִים,

רַצֵּי הַזְּמַן בִּבְרַק הַפֶּלֶד,

עַד כִּי נִמּוֹג בָּעֶצֶב הַסָּגֹל,

שֶׁנָּח כַּצֵּל עַל סַף הַדֶּלֶת.

מָחָר נָקוּם – הַצֵּל עָבַר.

תָּפֵל הַצַּעַד.

אֶל עֶרֶב נְפַלֵּל,

אֶל הִשָּׁנוֹת חֲלוֹם,

אֶל בָּבוּאָה נוֹגְעָה-וְלֹא-נוֹגַעַת.