מֵעֵבֶר לִנְהַר אַנְגָּרָה,

הִיא אַנְגָּרָה הַמּוֹלֶכֶת

עַל שְׁחֹר טַבּוּרָהּ שֶׁל סִבִּיר,

לְמִן הַבַּיְקָל בְּמַרְאַת הַכְּשָׁפִים הַקָּרָה

וְעַד יֶנִּיסֵי הַדּוֹהֵר בְּשִׁצְפּוֹ הַכַּבִּיר,

הִיא אַנְגָּרָה בִּשְׂפָתֶיהָ לוֹחֶכֶת

חַגְוֵי הָרְכָסִים וּבְתוּלֵי יְעָרוֹת

וְגוֹן מִשְׁבָּרֶיהָ נִלְכָּד בְּמִשְׂחָק גַּמְחוֹנִי

שֶׁל כְּחוֹל הַהוֹפֵךְ לְשָׁחֹם וְיָרֹק,

אֶל מוּל רַחֲבוּת מִתְנַשֶּׁמֶת

בְּשֶׁקֶט קָפוּא שֶׁל פְּרָאוּת רִאשׁוֹנִית;

מֵעֵבֶר לִנְהַר אַנְגָּרָה —

מַשְׁעִין אֶת גַּבּוֹ אֶל הַצֵּלָע

שֶׁל גֶּבַע רָדוּם בַּקָּרָה, —

עוֹמֵד עַל תִּלּוֹ הַמְגֻזָּת בֵּית-הַכֶּלֶא —

אַגָּדָה עַל אֵימֵי הֶעָבָר,

וְצֵל הַמּוֹרְדִים בְּמַלְכוּת הַקֵּיסָר

קָבוּר בֵּין כָּתְלֵי הַשְּׁלָגִים וְהַטַּחַב.

פֶּה מִפְלַצְתִּי גַּם עַכְשָׁו שׁוּב פּוֹעֵר הוּא,

בּוֹלֵעַ צִלְלֵי אֲנָשִׁים וְקוֹבֵר הוּא

עֲרוּפֵי הַזְּוָעוֹת וְהַפַּחַד.

וְשֶׁמֶש, כְּאָז, בְּשִׁלְהֵי הַמֵּאָה הַקּוֹדֶמֶת,

לוֹטֶשֶׁת חִצֶּיהָ לְעֵבֶר גְּלִידִים

בִּקְצֵה הַשִּׁמְשָׁה הַמְפֻחֶמֶת.

קִיר,

מְכֻיָּר וְסָדוּק בְּרִקְמָה שֶׁל גִּידִים,

נִבָּט אֶל מִגְדָּל מְשֻׁשֶּׁה וְאֶל תַּיִל:

זָקִיף עִם כּוֹכָב מְחֻמָּשׁ

לֹא מָשׁ,

אָדִישׁ וְחַד-עַיִן.