בֵּין-הַשְּׁמָשׁוֹת בִּימוֹת הַחֹרֶף שֶׁל סִבִּיר,

מִי יַעֲרֹךְ אֶת אָרְכְּךָ הַמִּתְמַתֵּחַ!

שִׁכְבַת הַכְּפוֹר בִּצְרוֹר עָלֶיהָ לְמַכְבִּיר

עַל שִׁמְשַׁת חַלּוֹן לֹא-יִפָּתֵחַ.

וְכִהָיוֹן סָפֵק-כָּחֹל סָפֵק-אָפֹר

לוֹעֵס אַט-אַט שְׁעוֹת אַחַר-הַצָּהֳרַיִם,

עַרְפִלִּים יְכַרְסְמוּ גְלִידֵי הַכְּפוֹר,

דִּמְדּוּמֵי חֲלוֹם יַדְלִיחוּ אֶת הָעַיִן.

הַצְּרִיף כּוֹרֵעַ תַּחַת נֵטֶל הַשְּׁלָגִים —

הוּא מְפַלֵּל לָעֶרֶב וְלִמְנַת הַלֶּחֶם,

לְחֹם נָזִיד דָּלִיל,

לְקַשְׂקַשֵּׂי דָגִים,

לְקַשׁ-מִזְרָן טָחוּן,

מִזְרָן דָּבוּק לַלֶּחִי,

וּלְתַרְדֵּמַת עָמָל, שְׁכֵחַת מָקוֹם וּזְמַן — — —

אַךְ עוֹד בֵּין-הַשְּׁמָשׁוֹת נִמְשָׁךְ,

נִמְתָּח בְּלִי הֶרֶף.

בְּחֵיק הַמַּעֲרָב נִרְדַּם הָאַרְגָּמָן,

שִׁמְשַׁת הַכְּפוֹר בִּצְרוֹר עָלֶיהָ מְאַפֶּרֶת.