וְיֵשׁ:

סַהֲרֵי חֲצוֹתוֹת מַתִּיכִים

בְּדִילֵיהֶם בְּתוֹךְ תְּכֵלֶת הַשֶּׁלֶג.

כִּידוֹנֵי אֳרָנִים נִקְרְשׁוּ

תַּחַת נֵטֶל הַלֵּיל וְהַגֶּלֶד.

שֵׁנָה נַחֲרָנִית-חַיָּתִית

בְּעוֹפֶרֶת כַּפֶּיהָ לוֹחֶצֶת —

עַד כְּבוֹת כָּל זִיק שֶׁל חֲלוֹם

בְּבִרְכַּת הָעִנּוּי וְהָעֶצֶב.

וְלָמָּה נֵעוֹר הַלֵּב

וּפָרְחוּ בְּפִתְאֹם הַכְּנָפַיִם?

מִמַּעַל לְקֶצֶף כְּפוֹרִים

מָה רוֹאָה בְּהִירוֹת כֹּה הָעַיִן?

נוֹפִים בַּדָּרוֹם

עִם בְּרוֹשִׁים, עֲצֵי זַיִת וָדֶקֶל,

אַחֶרֶת הִיא תְכֵלֶת הָרוֹם,

וְאַחֶרֶת חֻרְשָׁה יְרַקְרֶקֶת.

בָּתִּים אֲחֵרִים עַל גִּבְעָה,

וּמִישׁוֹר מְפֻסְפָּס עַד אַפְסַיִם,

הָרִים בְּחִוְרוֹן הַקְּטִיפָה

לוֹחֲכִים טַרְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם.

הָעַיִן רוֹאָה וְרוֹאָה

בַּחֲצוֹת תַּחַת בְּדִיל הַיָּרֵחַ,

מֵעֵבֶר לַכְּפוֹר הַצְּפוֹנִי

הַכִּסּוּף מִתְנַעֵר וּפוֹרֵחַ.