דִּבְלוּלִים. פִּגְרֵי צֶמֶר-גֶּפֶן נָשׁוּ אֶת הַלֹּבֶן,

לֹא נִשְׁאַר בָּהֶם אֶלָּא הַכֹּבֶד

עַל הָרֹאשׁ הַמּוֹכִי,

עַל כָּרֵס נְפוּלָה נִתְמֶכֶת בְּחֶתֶךְ הַחֶבֶל,

עַל שׁוֹקַיִם שְׁדוּפוֹת בְּמֶלְחַץ “עַרְדָּלַיִם”, חֲתִיכוֹת

מִצְּמִיגִים שֶׁבָּלוּ

(מִי שֶׁהִתְקִינָם שִׁלְשׁוֹם הָלַךְ כְּבָר לְעוֹלָמוֹ) —

עֲלוּ.

עֲלוּ בְּמִתְאָר שֶׁל דַּחְלִיל-שֶׁלֹּא-נָע עַל הַשֶּׁלֶג הַתָּם.

כָּךְ. הוּא נִתַּק מֵעֲבָרוֹ.

מָתַי הָיָה הַשָּׁם?

כָּל מַה שֶׁקַּיָּם זֶה כָּאן:

תַּרְוָד שֶׁל סְפֵק-מָרָק חַם.

כַּף הָעֵץ הוּא בָּשָׂר מִבְּשָׂרוֹ.

זאֶ/קאַ¹.

הוּא לֹא יֶחְדַּל מִן הָאָרֶץ.

אֶת הַגִּבֵּן יְתַקֵּן הַקֶּבֶר.