כָּל הַמִּלִּים נוֹבְטוֹת בִּי פְּנִימָה

וְלֹא עָלוּ עַל דַּל שְׂפָתַי,

לֹא נִפְרְדוּ מִכָּרִיתִי.

סַגְרִיר הַסְּתָו יַחְלֹף מַהֵר כְּאֵד מֵעַל הַשְּׂעָרוֹת

וְלֹבֶן שֶׁלֶג

יַלְחִית אֶל צְעָדִים שֶׁלֹּא נוֹעָזוּ.

צִיצֵי דֻבְדְּבָנִים בְּלֵילוֹתַי.

כְּתֵפִי רְעֵבָה לְגַרְמִיּוּת אֶצְבְּעוֹתֶיךָ

עַד הִשָּׁבֵר כְּמוֹ שִׁבֹּלֶת

עַל סַף בְּשִׁילָה.

מַדּוּעַ לֹא הֵרַמְתָּ עַפְעַפַּיִם,

מַדּוּעַ לֹא קָרָאתָ דְּרוֹר לְמַבָּטְךָ

וְלֹא לָמַדְתָּ לִרְדּוֹת?

אֶת שֶׁלֹּא יָדְעָה אִמִּי לִהְיוֹת

אֲנִי בְּמַרְדוּתִי אֶכְבּשׁ.

אֲנִי נוֹשֵׂאת מוּלְךָ אֶת בֹּסֶר תַּפּוּחַי

בְּטֶרֶם בִּכּוּרִים.

נוֹשֵׂאת אֵלֶיךָ אֶת רַחְמִי.

אֲנִי שִׁפְחָה.

הַיַּעַר בִּדְיוֹתוֹ שָׁחֹר

הָסֵב עֵינֶיךָ מֵאָחוֹר.