לָבָן וְכָחֹל וְאָפֹר וּוָרֹד

נִמְשְׁכוּ עַל דַּבְּשׁוֹת הֶהָרִים לְכָל עֵבֶר.

וְאֹטֶם סַלְעִי עַל אֲפֵל שֶׁל דּוֹרוֹת,

שֶׁנִּסְתַּם בְּנִבְכֵי בְּקִיעִים כִּבְתוֹךְ קֶבֶר.

מָה הָאֹפֶל הַזֶּה? – הִרְהוּרֵי קְדוּמִים,

שֶׁסֻּלְּעוּ בְּעָמְקֵי פִּתּוּלִים שֶׁל הַמֹּחַ.

הֵם אֵינָם עַלִּיזִים, הֵם גַּם לֹא עֲגוּמִים,

וְאוֹתָם לֹא זָכְתָה אֹזֶן אִישׁ עוֹד לְשְׁמֹעַ.

וְהַשֶּׁמֶשׁ עוֹלָה וְשׁוֹקְעָה עִם זוֹב-דָּם

וּמַרְעֶפֶת טִיף-טִיף חֲשָׁאִי כְּמִפֶּצַע;

וֹכוֹרְעִים הֶהָרִים תַּחַת עֹמֶס כָּבְדָּן

שֶׁל הָגוּת עַתִּיקָה וּמַחְשֶׁבֶת הַנֶּצַח.

כִּי עָמֹק, מֶה עָמֹק בְּקִרְבָּם הוּא הַחֹב,

מִתְפַּתְּלִים עַד אֵין קֵצֶה סִיבֵי עֲצַבִּים בּוֹ

וְאָפֹר וְלָבָן וּוָרֹד וְכָחֹל

מְחַפִּים בְּאָטְמָם עַל סוֹדוֹת מַחְצָבִים בּוֹ.