אֶבֶן עַל פִּיו שֶׁל הָעַיִן,

אֶבֶן לוֹחֶצֶת עַד זוֹב.

שְׁבִיל שֶׁטֻּשְׁטַשׁ בִּדְיוֹ-לַיִל;

לַח וְכֵהֶה הָאֵזוֹב.

רוּח כָּאן נָח מִדֵּי-עֶרֶב,

כִּי מִדְּרָכִים נִתְיַגַּע,

נָח בָּאֵזוֹב כִּבְתוֹךְ עֶרֶשׂ,

נָם בְּחִיּוּךְ שֶׁל תּוּגָה.

דֹק אַפְלוּלִית מִשְׁתַּטֵּחַ;

סָח הַבִּלְבֵּל לַחוֹחִית,

קוֹל שִׂיחָתָם מִשְׁתַּפֵּעַ –

צְלִיל שֶׁל שִׁבְרֵי זְכוּכִית.

גַּשׁ בִּדְחִילָה אֶל הָאֶבֶן,

שְׁחֵה אֶל הָעַיִן תַּחְתָּיו,

הַט אָזְנְךָ הַלּוֹהֶבֶת

אֶל הַנִּגּוּן הַנִּתְאָב:

שִׁיר הַפִּכְפּוּךְ שֶׁל הַנֵּצַח,

זַךְ וְצָלוּל וְקָצוּב;

כַּף בַּת-הַשִּׁיר עַל הַמֵּצַח.

לֶטֶף הַמּוֹר הֶעָצוּב.