שׁוּב נִתְקַמְּרוּ עָלַי שָׁמַיִם לֵילִיִּים,

שָׁמַיִךְ לֵילִיִּים, חֲנִיתָה!

כּוֹכָב עוֹרֵק אֶל עַנְנֵי אִיִּים

מֵעַל הָאֹפֶק הַכֵּהֶה-נָמוֹג,

שֶׁהַגִּבְעָה בִּקְטִיפָתָהּ הֵלִיטָה.

הַסַּהַר צָף מִתּוֹךְ עֲתֶרֶת כַּחַל,

וְתִמְהוֹנוֹ דוֹמֵם-עָמֹק,

אֶל מוּל אוֹרִים בִּקְצֵה הָרַחַק.

חָרוּב מַזְלִיף אֶת חֲרִיפוּת זַרְעוֹ;

שִׂיחֵי אַלּוֹן קוֹרְסִים בְּמִשְׁעוֹלֵי מוֹרָד.

וְלוֹחֲשִׁים אֶל גַּיְא עֲטוּי אַפְלֶלֶת מְסֻלַּעַת,

שֶׁמֵּעֶבְרָהּ הָרִים וּגְבוּל קָרוֹב.

מֵעַל בַּדֵּי הַתְּאֵנָה כּוֹכָב נִבְזָק, חָרַד – – –

בּוֹטֵחַ וְשָׁלֵו מַמְשִׁיךְ מִקְצַב הַצַּעַד

לְיַד הַלּוּל, לְיַד בָּתֵּי הַתִּינוֹקוֹת,

וְהֵד הַפְּעָמִים בְּתוֹך צוּלַת הַלַּיִל

נִמְזָג בְּשִׂיחַ הָרְמָזִים שֶׁל עֲרוּגוֹת

עִם רַעֲפֵי גַגּוֹת.

פִּתְאֹם יַרְחִיב הָאֹפֶק הַשּׁוּלַיִם

וְצֶנֶן יָם יָפוּחַ.

וְרַךְ יוֹמְךָ אֲשֶׁר עָבַר,

וְקַל בְּבִטְחוֹנוֹ יוֹם הַמָּחָר

כְּעַנְנֵי הַצְּחוֹר בָּרוּחַ

מֵעַל עֲצֵי תַפּוּחַ.