גַּלְגַּל הַחַמָּה הַלּוֹהֵט כַּחֲצִי אֲבַטִּיחַ,

תָּלוּי מוּל הַיָּם בְּאָדְמוֹ בְּלִי הִלָּה.

וְיָד מְנַתְּקָה אֶת הַחוּט הַסָּמוּי בְּמַפְתִּיעַ –

גּוֹלֵשׁ הַגַּלְגַּל בְּכָבְדּוֹ אֶל קַרְקַע הַצּוּלָה.

פּוֹסֵק מִשִּׁקְטֵהוּ הַיָּם, מַכְהֶה עַל גַּבּוֹ אֶת הַצֶּּבַע

נוֹשֵּם בִּכְבֵדוּת, כִּי בָּלַע אֶת גַּלְגַּל הַיְקוֹד,

חוֹמֵר בְּשָׂרוֹ פֹּה וָשָׁם, מִתְגַּבֵּהַּ כְּגֶבַע

מוּל כֹּחַל שָׁמַיִם דָּהוּי וְאָפֹר וְנָקֹד.

רִיסֵי הַבְּרֵכוֹת נֶעֶצְמוּ תַחַת לֶטֶף הָעֶרֶב,

וּכְנַף הַדְּמָמָה מֶרְחַקֵּי הֲרִיסוֹת מְעַלְּפָה.

אַדְמַת הַשְּׁלָחִים בַּמּוֹרָד בִּתְלָמֶיהָ גּוֹהֶרֶת:

סְלָעִים עַל הָהָר מְחַפִּים, וְדוֹמֶמֶת עַלְוָה.

נִצְנַח גַּם אֲנַחְנוּ אֶל מוּל פַּאֲתֵי הַשָּׁמַיִם,

נִגְמַע בְּעֵינֵי הַכִּסּוּף דִּמְמַת מֶרְחָבִים;

מַרְגּוֹעַ כָּזֶה לֹא יִפְקֹד אוּלַי פַּעֲמַיִם,

נִצְנַח בְּלֵאוּת וּנְבָרֵךְ רִאשׁוֹנֵי כּוֹכָבִים!