לוגו
ירוּשׁלים דּוֹרסנית
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

מִרְמַת שַׁלְוָה כָּזֹּאת ­–

קוֹרֵאת שָׁלוֹם סָגֹל, שָׁלוֹם פַּיְטָן,

כָּל סֶלַע – הֵד שֶׁל סֶַלע, נֹגַהּ־הַר –


וְהַשָׁלוֹם אֲלַכְסוֹנִי־עֵינַיִם רַעַבְתָן

חָבוּי בְשַׁעֲרֵי בָּתִּים לַחִים.


– שֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה אֲפִילוּ לְעֵירֹם גּוּפְךָ.

– תְּפֹר כְּסוּת לְמַצְפּוּנְךָ

מִתַּאֲוַת הַרְבֵּה סְפָרִים.

– עֲשֵׂה בֵּיתְךָ מִגְדָּל

לְטוּף־פַּעֲמוֹנִים בַּבֹּקֶר,

מְקוֹם־בִּקּוּר לַשּׁוֹשַׁנָּה.


בְּשַׁעֲרֵי בָּתִּים עוֹמֵד שָׁלוֹם פַּתַּאי,

וּמְגַחֵךְ חָצָץ, וְנֶעְלָם כִּלְטָאָה.


אֲנִי בַּת כָּךְ־וְכָךְ יָמִים וּמַחְשָבוֹת

עָבַרְתִּי אֶת כֻּלָּהּ, – מִשַּׁעַר וְעַד עַיִט;

שֵׂרַכְתִּי אֶת רַגְלַי לִהְיוֹת אַחַת אִתָּהּ,

וַעֲנָקִית אִתָּהּ, וּמְבִינָה דוֹרוֹת דּוֹרוֹת דּוֹרוֹת –

וְלֹא הָיָה שָׁלוֹם.


עָמְדָה יַלְדָּה, רָתְמָה עֵינֶיהָ לַכָּחֹל,

וּמַה־פִּתּוּ קַרְנוֹת־הַשּׁוּק שֶׁלֹּא לָשֵׂאת עֵינַיִם,


וּלְחַמֵר יוֹם־יוֹם אַחַר תּוּגַת שְׁכוּנָה אִטִּית,

בְּנִיעַ יֶרֶךְ־עֹנִי לְעַגֵּל עוֹלַם־שַׂקִּים עָצוּב.


וַאֲנִי בִּקַּשְׁתִּי לִי מָקוֹם כָּל כָּךְ אֶחָד, כָּל כָּךְ גָּבוֹהַּ,

שֶׁכָּל אָפְקֶי הָעִיר יָרוּצוּ לְתוֹך עֵינַי.


בָּא יוֹם שֶׁל גַּאֲוָה, נִצְּבוּ יָמִים גְּבוֹהִים,

עַל כִּידוֹנִים וְנֵס וּדְהָרָה אַבְנִית,

בִּקְּרוּ יָמִים כִּמְלָכִים, וַהֲבִינוֹתִי אֶת כֻּלָּם:

שַׁעַט שָׁנָה אַחַת, אוֹצַר יְמֵי עָשָׁן.


אֲבָל בַּלַּיְלָה עֲטַלֵּף נָשָׂא הֲבָנָתִי,

וְלֹא נוֹתַר זוּלַת מֶרְחָק חָמִים קָטָן

בֵּין כַּר וּבֵין שְׂמִיכָה. פַּעֲמוֹנִים קָשִׁים

נִגְּנוּ לְתוֹךְ שְׁנָתִי מִכָּל חַלֹּון.


אֵין כְּסוּת בִּירוּשָׁלַיִם.

פָּנָס־כּוֹכָב דַּקִּיק

מוֹצֵא אֶת שְׁתֵּי עֵינֶיךָ;

מִגְדָּל נוֹשֵׁם בַּלַּיִל –

אָדָם עוֹצֵר נִשְׁמוֹ.


בַּלַּיְלָה עַל כִּסֵּא תְּלוּיָה

מִרְמַת הַיּוֹם הַמְגֹהֶצֶת –

זֶה בֶּגֶד שֶׁעָזַר לְךָ לִבְגֹּד,

לְהַעֲרִים עַל הָעֵירֹם הַמְחַפֵּשׂ – –


רוֹבֵץ אָדָם יָחִיד

וּמִטָּתוֹ גְלוּיָה כְּסֶלַע

לְכָל עוֹבְרֵי הָאֳרָחוֹת.


בַּלַּיְלָה וֶרֶד מְשַׁכֵּר, –

וּבַשְּׁכוּנָה הַזֹּאת יֵשׁ וֶרֶד,

וּבָאַחֶרֶת אַיִן; וּבָאַחֶרֶת

אֱמֶת מְיֻגָּעָה נִשֵׂאת דְּלָיִים־דְּלָיִים,

שִׁקְשׁוּק פַּחִים יָחֵף בְּשַׁעַר לַח־אַשְׁפָּה.


אֱמֹר חֲלוֹם; אֱמֹר שְׁעוֹת־תְּנוּמָה;

לִישׁוֹן אֶפְשָׁר אוּלַי בַּיָּם, לִישׁוֹן כְּמוֹ יָם,

אֲבָל בְּגֵיא־הַחִזָּיוֹן יוֹתַר מִדַּי שְׁבָרִים,

בְּגֵיא הַחִזָּיוֹן מִתְגּוֹלְלוֹת תְּמוּנוֹת.


יְרוּשָׁלַיִם דּוֹרְסָנִית.

הִיא בְּלֵילוֹת־שָׁרָב

גֵּיא חֲלוֹמוֹת כָּבֵד. וּבָא זָקֵן קַדְמוֹן

וּמְצַוֵּחַ לִקְרָאתְךָ; וְשׁוּב אַתָּה יוֹדֵעַ

פִּיּוֹת כַּדִּים סְתוּמִים, פִּרְעַת חוֹמָה מֻכֶּרֶת,

– אוֹתָהּ תָמִיד תֵּדַע, וְלֹא תֵדַע אֶת שְׁמָהּ, –

וְחָשׁ בְּאֶגְרוֹפֵי רוּחוֹת, וְאוֹתִיּוֹת־בְּרוֹשִׁים בְּרוּרוֹת – – –


יְרוּשָׁלַיִם דּוֹרְסָנִית,

אֲבָל בְּלֵיל הַשֶּׁלֶג כַּמָּה מִתַּמֶּמֶת!


עָבַרְתִּי אֶת כֻּלָּה, מִשַּׁעַר וְעַד עַיִט,

מִצַּלְּקוֹת בִּרְכֵּי יַלְדוּת, עַד הַשָּׁעָה

בָּהּ תַּרְנְגוֹל חָלוּד קֵץ הַיַּלְדוּת הוֹדִיעַ –


(בּוֹאִי, בּוֹאִי, בַּת, וְרֻדּוֹת הָאֲבָנִים בַּבֹּקֶר,

וְאַתְּ חַיֶּבֶת לְשַׁלֵּם אֶת חוֹב גּוּפֵךְ, וְצֵאת לַדֶּרֶךְ) –


וְעַל שִׁכְמִי קוֹרֵאת צִפּוֹר־הַגַּעְגּוּעַ

שֶׁשֹּבַע אֵין, וְאֵין שַׁלְוָה, – וַעֲצוּמַת־עֵינַיִם

עוֹד בָּהּ אֲנִי מֻטֶּלֶת, וְעַצְמוֹתַי סְלָעִים,

וִיקִיצָתִי בְּדֹק־עֲשַׁן־הַשַּׁחַר הֶחָרִיף.