“והיה הדבר כי נפלה העיר נולה בידי הברברים, ופאולינוס בישוף דהתם, אחרי אשר איבד כל אשר לו בעיר, והוא שבוי בידיהם, התפלל לאלהים ואמר: בי אדוני, הסר־נא מעלי רגש זה של אבדן, שהרי גלוי וידוע לפניך שעוד לא נגעו האנשים האלה בדבר אשר הוא שלי.”

[מונטיין: “על הבדידות”]

אסופה זו מכילה מבחר של מסות ומאמרים, שנדפסו בעתונות הישראלית בפרק־זמן של קרוב לשבע שנים סוערות. רוב המאמרים נדפסו ב“ידיעות אחרונות”, אכסניה נעימה להתארח בה, בעיקר בזכוּת היחסים הטובים עם כל הצוות, ובראשו דב יודקובסקי, הסובלני לכל דיעה ולכל ביטוי, בתנאי שהם כתובים היטב וראויים להידפס. שתים מן המסות הן הרצאות במכון ון־ליר, האחת – בכנס “ישראל לקראת המאה ה־21” (ראה קובץ בשם זה, הוצאת מכון ון־ליר, 1984); והאחרת – במסגרת סדרת הכנסים “יהדות – מדרש חדש”. מסה אחת שימשה פתח לדיון ביחסי דתיים וחילוניים בבית הנשיא. ולבסוף – את המשוויה משיח – כנסת אני חייבת למאמרו של יונתן קליבנוב ממעגן מיכאל, שנדפס ב“שדמות”, ואני מודה לו על כך. תודתי למערכות השונות ולעובדי הארכיונים, שהמציאו את החומר במהירות ובחיוך.

שולמית הראבן

שלוש הנובלות: שונא הנסים, נביא ואחרי הילדות יצאו לאור בתאריכים שונים ככותרים נפרדים ואוגדו לכותר משותף “צמאון: שלישיית הדבר”.

הערת פרויקט בן־יהודה