סְחַרְחֹרֶת־חוֹל הֵבִיסָה עִיר,

נְחֹשֶׁת הַחְלָטוֹת בָּגְדָה –

זֶה יוֹם סִחְרוּר,

זֶה יוֹם עִרְבּוּל,

יוֹם רַעְמָה בּוֹ מִתְפַּזֶּרֶת.

רֵעִי, רֵעִי בְּתוֹךְ מִדְבָּר,

הָאֹהֶל מָט, דּוֹלְקוֹת עֵינַיִם,

הַשֵּׁן נִנְעֶצֶת בַּדַּרְדַּר,

שָׁלַח שָׁרָב שִׁפְעַת סוּסִים

לְכָל אַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ!

עֲצֹר בָּרֶכֶב: הַב מִפְלָט.

גּוֹאֶה אָדָם לִקְרַאת אָדָם,

צְחוֹק אֲרָיוֹת עַל הַמּוֹשָׁב,

וְהַטּוֹרֵף נוֹשֵׁם בֵּינֵינוּ.

… שֶׁכָּל חַיַּי, בְּיוֹם כָּזֶה,

יִגְאֶה דָמִי אֶל מִדְבָּרְךָ,

בְּתוֹךְ כַּפְּךָ יַכֶּה, יִדְהַר,

שָׁרָב יָגִיחַ מַחָזֶה.