עָיֵף אַתָּה כְּעִיר,

וְכָל סְאוֹן־הַיּוֹם בִּצְעָדֶיךָ.

אַתָּה רוֹחֵץ יוֹמְךָ, שָׁעוּן עַל הִרְהוּרְךָ,

וְעַל נִצְנוּץ טִפּוֹת קְטַנּוֹת כִּרְגָעִים.

יָדַי – מְנוֹרוֹת עַל קִמְרוֹנֵי עֵירֹם גַּבְּךָ.

אוּלַי אֶפְרֹק מִטְעַן הַיּוֹם.

יַחְדָּיו עִם עִיר נוֹשֶׁמֶת

אֶטּוֹל אֶת הַסָּאוֹן לְחֶשְׁכָתִי.

נִסְלַח כְּבָר פֶּשַׁע־יוֹם, עֲוִית־רְחוֹב,

וְאֹדֶם צַעֲקַת הַקַּבְּצָנִים נִקְפַּל כְּדֶגֶל.

הַחֶדֶר אוֹהַבְךָ. הַדֶּלֶת נֶאֱמֶנֶת.

תְּבוּנַת הַכַּד שׁוֹקֶטֶת בַּפִּנָּה.

הִנֵּה אֶקַּח מַחְשְׁבוֹתֶיךָ

וְאֶעֱשֶׂה אוֹתָן לְצִפֳּרִים.

יָדַי מְנוֹרוֹת עַל קִמְרוֹנֵי עֵירֹם גַּבְּךָ.

אַתָּה נֵעוֹר לְתוֹךְ חֲלוֹם,

חוֹגֵג עֵירֹם הָעֹנִי הַצָּנוּעַ,

חַג גַּב־וּמְנוֹרָה, צַוָּאר־וְכַר תָּמִים,

חַג בֶּרֶךְ לְטוּפַת־שַׁבָּת.

יָדַי מְנוֹרוֹת עַל קִמְרוֹנֵי גַּבְּךָ,

וּבְקָרְבִי, –

אֲנִי שׁוֹמַעַת תַּחַת עַפְעַפֶּיךָ

פֶּלֶא־אוּלַי, גּוּרִי וְחַם.