בּוֹאִי לְבֵיתִי שֶׁאֵינֶנּוּ בֵּיתִי,

וּרְאִי חֲרוּלִים מְצִיצִים מִתְּמוּנוֹת,

וְאִשְׁתִּי הַזָּרָה הַסּוֹרְקָה שְׂעָרָהּ –

אֲנִיץ זָר חוֹרֵק, – בָּבוּאָה שֶׁל אַחֵר.

בּוֹאִי לְבֵיתִי שֶׁאֵינֶנּוּ בֵּיתִי,

בַּקְּשִׁי אֵי אִצְטַבָּה בָּהּ הִנַּחְתִּי עֵינַי,

בַּקְּשִׁי אֵי הַכַּר שֶׁקָּלַט שְׂעָרִי

עַד־רֹגַע.

בֶּן תִּשְׁעִים לִנְעוּרִים.

קְמוּר יַלְדוּת רְחוֹקָה,

כְּפוּף־גֵּו – מִשְׁכָּבִים שֶׁל חַטָּאת –

תָּמַכְתִּי כַּרְכֹּב וּמְזוּזָה לְבָנַי

לִהְיוֹת כְּכָל הָאָדָם.

וְגַלֵּי עֲרָבָה מִתְפָּרְשִׂים מִכָּל צֶדֶף,

וְגַלֵּי דְהָרָה בְּאָזְנַי מִכָּל רוּחַ

סוֹבְבִים אֶת בֵּיתִי שֶׁאֵינֶנּוּ בֵּיתִי.

לֹא נָטַעְתִּי בַּגָּן.

רִבּוּעֵי־עֲרוּגוֹת לֹא הִרְעַפְתִּי.

חֲלוֹמִי לֹא אָבָה הִתְפַּרְקֵד בַּמִּטָּה.

אֵם־בָּנַי חֲרֵדָה מָה אוֹרִישׁ לְחֵיקָם,

וַאֲנִי אֶגְרוֹפָם קוֹמֵץ חֶרֶשׁ

רֵיקָם.

פְּנֵי שָׁעוֹן וּפְנֵי־לֶחֶם, מַעְגְּלוֹת־שֶׁל־תִּינוֹק –

אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ פִּשְׁרֵי קְלַסְתֵּרָם.

בְּנִי לִי קַדְמוֹן וְעַתִּיק־הַיּוֹמִין,

עֻבָּר חֲכַם־לֵב מִימֵי הַבֵּינַיִם.

לַחְמִי –

קְמָטִים שֶׁבַּנּוֹף הָאָפֹר.

בּוֹאִי לְכָאן וּבַקְּשִׁי אוֹתִי כָּאן

בִּרְבֹץ הַזָּרוּת בְּרַגְלֵי הַשֻּׁלְחָן

וּשְׂדֵה־הָעֵינַיִם שָׂדֶה מְמֻקָּשׁ

בָּבוּאוֹת נִכְנָסוֹת וְיוֹצְאוֹת בַּמִּטְבָּח

וְאִשְׁתִּי מִסְתָּרֶקֶת מֵאַרְבַּע מַרְאוֹת

וְסוֹגֶרֶת עָלַי

בְּטַבַּעַת שֶׁל קַשׁ.