בִּקַּשְׁתִּי לִי קִנְיָן־צְמִיתוּת

עַל שְׂדֵה חָזֶה טַרְשִׁי,

עַל יַעַר הָעֵינַיִם.

בִּקַּשְׁתִּי לִי קִנְיָן

עַל שֶׁמֶשׁ בַּכַּפּוֹת

וְסֶלַע־מֵצַח

יְבֹשֶׁת הֹלֶם־לֵב

חִסְפּוּס שֶׁל חוֹל עַל עֹרֶף

וַהֲרִיחוֹתִי רֵיחַ בְּאֵרוֹת

שֶׁלֹּא נִכְרוּ עֲדַיִן

בַּחוּם וּבַתָּחוּחַ

וּבִתְחוּם־

מִזְרַח חֶלְקַת הָרוּחַ

אִוִּיתִי לִי עַד־כְּלוֹת

מַשָּׂא־מַתָּן צָרוּד שֶׁבַּלֵּילוֹת

חֶשְׁבּוֹן יְבוּל וְדִין גְּבוּלוֹת

וְדוּ־עִקְּשׁוּת קוֹלוֹת

יָמִים שֶׁל בֹּקֶר וְצִנָּה

פִּטְפּוּט כִּתְאֵנִים בַּצָּהֳרַיִם

וְגַאֲוָה קֵיצִית לוֹפֶתֶת

מְלוֹא הַחֶלְקָה הַזֹּאת – – –

בִּקַּשְׁתִּי לִי מִקְנַת־עוֹלָם

וַחֲתִימוֹת עֵדֵי הַמַּאֲוַי

וְהַסְכָּמַת מִנְיָן מֵאֲבוֹתַי

עֵץ תְּמוּנָתָם הַחֲשׁוּבָה

מְנַעְנֵעַ אֶת עַנְפֵי זְקָנוֹ לְהֵן

וּלְקַפֵּל אֶת שְׁטָר־הַתַּאֲוָה

יוֹנַת־הַקְּלָף

בְּסֵתֶר יָד מֻתֶּרֶת –

הָלַךְ גּוּפִי גּוֹלֵה־חֶמְדָּה

וּשְׁמִי נָסַע הַרְחֵק מִמֶּנִּי

וְנִשְׁתַּלֵּחַ לִצְמִיתוּת.