אֶל בֵּיתֵנוּ הַשָּׁלֵו
הִתְגַּנֵּב לוֹ עֲטַלֵּף.
הוּא צִיֵּץ וְהִתְעוֹפֵף,
נוּמָה!
הַמְּנוֹרָה כָּתְבָה דוּמָם
בַּחַלּוֹן רִבּוּעַ-דָּם.
הַסַּכִּין גַּם הוּא נִרְדַּם,
נוּמָה!
בַּתִּקְרָה רוֹעֵד כּוֹכָב.
אִם תַּחֲלֹם תּוּכְלוּ יַחְדָּו
לְשַׂחֵק, אֲבָל עַכְשָׁו
נוּמָה!
מַה נִּבְהַלְתָּ, בְּנִי הָרַךְ?
עֵץ נָפַל וְנֶאֱנַח!
הוּא יָקוּם וְשׁוּב יִצְמַח,
נוּמָה!